|
|
Page:13
2013 , Braithwaite , 2002 ; Johnstone ) , שהביאו לחיפוש דרכים להסטת קונפליקטים מבתי המשפט אל בעלי הדין עצמם או אל פרקטיקות חלופיות . גישת הצדק המאחה דנה בשלושה סוגי צדק : צדק עונשי המבוסס על ענישת העבריין, צדק חלוקתי המבוסס על הטיפול בעבריין, וצדק מאחה המבוסס על פיצוי לנפגע ( גל, 2016 ; 1993 , van Ness ) . מטרת הצדק המאחה היא איחוי הפגיעות ( righting wrongs ) , שמשמעו הטבה של מרבית התוצאות החומריות והלא-חומריות של המעשה הפלילי באמצעות זיהוי הצרכים שיצר המעשה הפלילי אצל כל אחד מהצדדים המושפעים ממנו, וזיהוי המחויבויות 5 המנגנונים בגישת של מבצעי העבירה ושל הקהילה לתת מענה לצרכים אלו . הצדק המאחה אינם פועלים בתוך בית המשפט, וביצועם שונה מדרך הפעולה של בתי המשפט, ואולם המטרות של שיקום העבריין והקהילה שבה הוא פועל נשמרות גם כאן . המעבר משימוש במושג "קורבן" לשימוש במונח "נפגע עבירה", על משמעותו התיאורטית והקלינית, מבטא את ההתחזקות וההתפתחות שחלה ביחס לקורבן . המונח "נפגע עבירה" טומן בחובו התייחסות לקורבן כאל שותף אקטיבי, בעל כוחות ואחריות לחייו, בשונה מהשימוש במושג "קורבן", שנלוות לו משמעות של אדם פסיבי, לא-מעורב, חלש ולא-אחראי לגורלו ( 2017 , Jordan , 2013 ; Papendick and Bohner ) . יש לציין שכיום השימוש במונח "נפגע עבירה" מעוגן גם בפילוסופיה של צדק מאחה, ומשמש את 6 השפה המקצועית שקיבל ביטוי בחוק לזכויות נפגעי עבירה . ויקטימולוגיה : תת-תחום בקרימינולוגיה הוויקטימולוגיה חוקרת את תופעת הקורבנות ובעיקר את היקף התופעה ומאפייניה ( , Tjaden and Thoennes , 2006 ; World Health Organization 2020 ) , את מערכות היחסים בין התוקפים לקורבנותיהם ( ; 2020 , . Domino et al Wills et al . , 2022 ) את האינטראקציות של נפגע העבירה עם מערכת אכיפת החוק והמשפט וכיצד המערכת מגיבה ומטפלת בו ומסייעת לו להתמודד ולשקם 5 . בר שוע ואח', 2008 ; קלר-חלמיש ופלג-קוריאט, 2020 ; 2014 , . Angel et al 6 . חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א- 2001 ; פרקש, 2009 ; ; 2007 , Johnstone and van Ness Umbreit and Armour , 2010 עולמם של נפגעי עבירה : הקדמה 13
|
|