sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:14

בשנת תשפ"ד שמחת תורה הפכה ליום הנורא . בשעת לילה מאוחרת, בעוד עוצמת ההלם עוצרת את הדמעות מלרדת, בעוד צווי 8 מגיעים אל בני ביתי, החלטתי לכתוב את "יומן הימים הנוראים" . כשאני מחפש מפלט לנפש, אני חוזר לכתוב . כתיבת ספר הוא מסע שיימשך ימים רבים . יהיו בו, כבכל מסע, התוועדויות, תעיות, מחשבות ייאוש [ . . . ] המגע הפנימי עם עצמך והדמויות שילוו אותך בדרכך - הם מיזוג של אנשים שהכרת מקרוב ואנשים שחלפו על פניך וחמקו מחייך, ויש אנשים משורש נשמתך, שמשום בלבולי השעה לא נגלו אליך כראוי ושקעו בתהום הנשייה . אך אל דאגה, במסע הזה, אם יאיר לך המזל פנים, יתגלו אליך מקצת האבדות הללו והעולם שלך ילך ויתרחב . 1 שלושת השבועות הראשונים של המלחמה הפכו למסע בין לוויות למפונים, בין ביקורי תנחומים לביקור חולים . הנפש התפוצצה לרסיסים והפנים נותרו חתומות . הושטתי יד לזולת וחיפשתי כתף למשען . הינה רסיסים של מחשבות חינוכיות, שמקורן אינו בארון הספרים, כי אם ביומן מסע אישי ובמפגשים פנים אל פנים . א . התבוננתי בהם מן הצד . אולם חדר האוכל של אחד מבתי המלון שבהם השתכנו מפונים מיישובי הדרום בהופעה של אומן מוכר . נערים ונערות שרים במלוא הגרון . אף שבוי עדיין לא חזר . בכל יום נתלה במרכז הלובי של המלון לוח הלוויות היומי . ידעתי, בסבירות גבוהה, חלק מהם איבדו אב או אם, סב או סבתא, אח או אחות . וגם אם בני משפחתם הקרובה נותרו בחיים, בוודאי יש להם חברים וחברות שנרצחו או נפלו בשבי . ואף על פי כן, הם 1 . אהרון אפלפלד ( 2013 ) , אבי ואמי , כנרת זמורה דביר, עמ' 6 . יומן הימים הנוראים 14

רסלינג


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help