|
|
Page:14
ז ‘ אן - ז ‘ אק רוסו 14 ביחס לאחרים , מה שמוליד תשוקות שליליות כגון יהירות , גאווה , 9 כשאנו מגיעים אפוא לפתיחה המצלצלתשנאה ורדיפה אחר כבוד . של האמנה החברתית — " האדם נולד חופשי , ובכל מקום נתון הוא 10 — אנו נמצאים כבר בסופו של תהליך ארוך ומורכב שלבכבלים " הבשלת תפיסותיו הפסיכולוגיות של רוסו על טבע האדם וגיבוש של משנתו המדינית הנובעת מהן . ' האמנה החברתית ' : מבנה החיבור וטיעוניו העיקריים האמנה החברתית הוא טקסט חמקני הכתוב בצורה מקוטעת , למרות מאמציו של המחבר לכתוב חיבור שיטתי . מהפתיחה לספר ומסיכומו מתברר כי חיבור זה הוא חלק מתוכנית שאפתנית יותר לכתוב יצירה מקיפה על מוסדות פוליטיים — פרויקט שמעולם לא יצא אל הפועל . ייתכן שבשל כך נדמה לעתים שרוסו מתקשה לפתח טיעון מסודר . עם זאת יש לזכור כי כתיבה פרדוקסלית היא חלק מהותי מסגנונו של רוסו , כפי שהעיר בספר זה : " הסתירה היא 11 ובכל זאת , למרותרק עניין של מינוח , מחמת עוניה של הלשון " . אופיו הבעייתי של הטקסט , הקריאה בחלקים ניכרים שלו סוחפת ומעוררת את הדמיון . הקוראים יכולים לחוש היטב שאין מדובר כאן בעוצמה רטורית בלבד , אלא במסכת של רעיונות פוריים המקיפה את תחומי האתיקה , הפסיכולוגיה , הפוליטיקה , ההיסטוריה ותורת המשפט . רוסו לא היה מעוניין בכתיבת אוטופיה מדינית ואף לא ביקש לשרטט דיוקן של מדינה אידיאלית . בהקדמה לספר א הוא מצהיר כי מטרתו העיקרית היא לבחון אם קיים " עיקרון מסדיר " המעניק לגיטימציה ל " מצב האזרחי ", תוך התייחסות " לבני אדם כפי שהם ולחוקים כפי שהם עשויים להיות " . ניסוח זה מעיד שרוסו מבקש לשלב בין דיון במציאות החברתית של בני האדם ) " בני אדם כפי
|
|
|