|
|
Page:11
תקציר 11 2 . מ ח ק ר א מ ו ן ה צ י ב ו ר : ח ל ק ב חלק ב של המחקר מתבסס על שני משאלים שנערכו בקרב משתמשי האתר ynet באמצעות פלטפורמת השאלונים של חברת קיימא . היות שקבוצת המשיבים למשאלים לא הייתה מדגם מייצג של האוכלוסייה, נערך משקול של המדגם על פי משקלות מקובלים, ונוכו קבוצות שקיבלו ייצוג נמוך במיוחד, כגון חרדים, ערבים ובני ובנות פחות מ- 25 . אם כך, בפועל המשיבים מייצגים את הציבור הישראלי היהודי שאינו חרדי מעל גיל 25 . 1 . 2 . אמון בין אדם לחברו ובין המדינה לאזרחיה במשאל בחנו את עמדותיהם של הנבדקים באשר ליכולתם של הישראלים לתת אמון בזולתם, וליכולתם של המדינה ושל מוסדותיה לתת אמון בישראלים . כלומר, רצינו לבחון עד כמה המשיבים סבורים שהישראלים מצייתים לנורמות חברתיות מחד גיסא, ולחוקים, נהלים ותקנות מאידך גיסא . השערתנו הייתה שמשיבים יביעו הסכמה גדולה יותר עם היגדים הקשורים באמון ההדדי בין אזרחי המדינה בהשוואה להיגדים הקשורים בצייתנות האזרחים לחוקי המדינה . ניתוח תשובותיהם של המשיבים הוביל למסקנה שרוב המשיבים סבורים שהמדינה אינה יכולה לסמוך על ציות האזרחים . מוחרג מכך תחום המיסוי — רוב המשיבים ( % 61 ) הסכימו כי רשות המיסים יכולה לסמוך על דיווחי עסקים ( כ- % 31 הסכימו במידה בינונית וכ- % 30 במידה רבה או רבה מאוד ) . מרבית המשיבים, כ- % ,64 השיבו כי אינם מסכימים עם ההיגד שהמדינה יכולה לסמוך על אזרחיה לעטות מסכה או לשמור על הנחיות הבידוד . מרביתם ( כ- % 57 ) גם אינם סבורים כי מוסדות החינוך בישראל יכולים לסמוך על נכונות הצהרות הבריאות שמילאו ההורים בנוגע להיעדר תסמינים של ילדיהם בתקופת הקורונה . רק כמחצית המשיבים סבורים כי רשות התעסוקה בישראל יכולה לסמוך על דיווחי יחידים בנוגע לאי-מציאת תעסוקה בתקופת הקורונה ( לשם קבלת דמי אבטלה או חל"ת ) .
|
|
|