|
|
Page:8
8 אנה גלמן האמת הן רק צד אחד שלה, וכשתופסים אותו, צד אחר חומק ( שם ) . הכוח נמצא בקבלה של הבלתי אפשרי של האמת שלא ניתן לדעת אותה ולומר את כולה, שהרי האמת לא יודעת הרבה על ההתענגות, על הממשי, ממשי שעובד, אך אין לו משמעות . כשפרויד מדבר על הכשרת האנליטיקאי ועל אנליזה בכלל הוא כותב : "לא נציב לנו למטרה לעצב את כל התכונות האנושיות והמיוחדות לפי מתכונת של נורמליות סכמטית, וגם לא נדרוש ממי ש'עבר אנליזה יסודית' שלא יחוש כל תשוקות ולא יורשה לפתח שום קונפליקטים 3 פנימיים" . אפשר לומר שכשמוותרים לַמשמעות לטובת מה שהמחברת מכנה בפרק הראשון בספר משמע-אוֹת, מְקיצים ממה שלאקאן מכנה "חלב האמת" שמרדים אותנו, מההסברים היודעים . אפשר לנסות לגעת-לדעת משהו, לא הכל - אי אפשר לדבר על זה כ"האמת" . במפגש עם הבלתי אפשרי, הלא-מודע ממשי שלא ניתן לידיעה, ישנו סיכוי לזהות אוֹת, תו אוּנרי שתמיד יהיה סינגולרי, וישנה אפשרות שתתהווה ד-עת עשות ( savoir fair ) של היחיד עם המסמן החרוט בבשרו, לעשות בעולמו, כחלק מהשיחים החברתיים . "כל אחד עושה לעצמו חיים ששווה לחיות אותם מכיוון 4 מעז לגלות את האמת שלו שהוא מנכס לעצמו את ה'ג'ין' שלו . ואת האמת של עולמו, שהיא מעבר להסברים שהוא מקבל בשיח 'המתקבל על הדעת'", כותבת המחברת במאמר המסיים את הספר "ההוויה המדברת בין עץ החיים והדעת" . וכאן באה לעזרתנו הפסיכואנליזה . השיח האנליטי לא מקבל עובדות, אלא שואל וחוקר ללא אדון . פירוש הדבר הוא התמקמות ביחס לשיח האדון, 3 . פרויד, "אנליזה סופית ואינסופית", עמ' 224 . 4 . לפי אגמבן , ( Agamben ) כל אחד מקבל בזמן הלידה את "הג'ין-ג'יניוס שלו" ביחד עם הגֵנים ( מתוך "ההוויה המדברת בין עץ החיים לעץ הדעת", ספר זה ) .
|
|