|
|
Page:11
הקדמה 11 ישנה אפשרות לנראוּת של להט"ב, כפרטים, כמשפחה וכקהילה . אכן, רוב הסיפורים על אודות להט"ב הרווחים בתרבות המערבית - הן בתקשורת ההמונים ובשיח במרחב הציבורי והן בתקשורת בין-אישית - מעוגנים בהקשר גיאוגרפי מסוים וברור : העיר הגדולה . הזהות הלהט"בית מובנית ומוצגת כאילו היא ניתנת לכינון ולביטוי אך ורק בתחומיה של העיר הגדולה ( ; 2011 Kazyak, Wang 2014 ) . על כן, היציאה מהארון, יצירת קשרים זוגיים, קיום יחסי מין, כינונן של משפחות והשתלבות בקהילה הם רק חלק מן הביטויים ההתנהגותיים והזהותניים הניתנים למימוש, בהתאם לסיפור המקובל, הרחק מן הפריפריה . לשון אחר : העיר הגדולה מייצגת קידמה, חופש וסובלנות ; קרי, מרחב גיאוגרפי המכבד זכויות אדם והמצליח לקדם את שיח הזכויות בכל רחבי החברה . הבניה מטרונורמטיבית זו הופכת את האזור הכפרי למרחב גיאוגרפי להט"בופובי . כך הפריפריה הכפרית נתפסה כשמרנית, כבלתי סובלנית וכצרת-אופקים ; ולפיכך הקיום הלהט"בי בה נתפס כמוגבל וקשה, והיציאה מהארון ככמעט בלתי אפשרית . המרחב הכפרי נתפס כמעכב התפתחות של זהות פרטנית להט"בית ומן הסתם גם זהות קהילתית להט"בית . על הפרט הלהט"ב מוטלת אפוא המשימה להגר אל העיר הגדולה על מנת לממש את עצמו ולקדם את זכויותיו, וכך לחיות חיים פחות קשים, נטולי אותה תחושת בדידות איומה, המאפיינת את הפריפריה ( 1995 Weston, ) . גם היום, רבים, הן בקרב החוקרים והן בקרב הלהט"ב עצמם, מתייחסים אל העיר כאל "גן עדן הומואי" ( 2012 Annes & Redlin, ) . אולם, לאחרונה מסתבר שההבניה המֶטרונורמטיבית אינה מעוגנת בהכרח במציאות החברתית . לא רק שלהט"ב לא מעטים מעדיפים את החיים בפריפריה ונשארים לחיות במחוז מולדתם הכפרי, המקום שבו נולדו ; אלא אף התופעה של הגירה להט"בית לערים, שכאמור נתפסה בעבר כחיונית עבור כינון זהות פרטנית וקהילתית, החלה בשנים האחרונות לשנות כיוון ( Gorman - Murray, 2007 ) ; תופעה זו מכונה כִָּפְרוּר, כפי שמראים בשנים אחרונות מחקרים המתמקדים בלהט"ב המתגוררים בפריפריה ובאזורים כפריים בארצות שונות . כלומר, לא מעט להט"ב מעדיפים כיום את החיים באזור הפריפריאלי-הכפרי על פני העיר הגדולה . במחקרים אלה מתגלה העובדה שלהט"ב גיבשו את זהותם העצמית תוך חיבור עמוק לאנשים ( או, למִצער, לחלקם ) למקום,
|
|