|
|
Page:12
12 מבוא ישראל לשכנע את האמריקאים שמדיניות ההרתעה חייבת להיבנות גם על כוח צבאי . ההזרמה האגרסיבית של נשק סובייטי למדינות ערב סייעה לארה"ב להחליט על הזרמת נשק למדינות ידידותיות במזה"ת, כמו ישראל, ירדן וסעודיה . המדיניות האמריקנית הושתתה על התפיסה שיצירת "מאזן הכוחות" תמנע תוקפנות בין המדינות, וגם תביא לבלימת ההתפשטות הסובייטית במזה"ת . בד בבד מתאר המחקר את התחמשות מצרים וסוריה, ואת ניסיון הראשונה להסלים את מרוץ החימוש באמצעות ייצור טילי קרקע-קרקע, דבר שהביא את ישראל לפעול באותו מישור, ואפילו ליצור הרתעה לטווח ארוך . התפתחויות אלה היו מלוות בדיונים "מחמירים" עם ארה"ב בנוגע לאפשרות שישראל תפנה לאופציה הגרעינית, בעקבות הקמת הכור בדימונה . עיקר המדיניות האמריקאית, לאחר פרסום הקמת הכור בשנת ,1960 היה למנוע מישראל לפתח נשק גרעיני . אך ישראל החליטה, כחלק ממדיניות ההרתעה, ליצור מצב של "עמעום" והליכה על החבל הדק של "הַסָפֵק" בנוגע לוודאות של פיתוח נשק גרעיני . את הבעיה הזו ניצל נאצר בעיקר בשנת ,1963 לשם השגת רווחים מדיניים, כאשר עסק בפיתוח טילים ואיים במלחמת מנע אם תתכוון ישראל 2 לייצר נשק גרעיני . השאלה שבה עוסק הספר בנושא זה היא האם "מדיניות העמעום" הישראלית פעלה כהרתעה באותה התקופה, ובאיזו מידה השפיעה על שיקולי נאצר בתוכניותיו להתגרות בישראל במאי 1967 ? המתח מגיע לשיאו בפרקים האחרונים, לקראת מלחמת ששת הימים, כאשר עומדת במבחן ההרתעה הישראלית, שתמצית תכליתה הייתה למנוע מנאצר לפתוח במלחמה נגד ישראל . 2 Memorandum of Conversation, McCloy ` s Impressions of his Meeting with President Nasser on September 28, 6 . 10 . 1964, Ibid . , Vol . XVIII, Doc . 98
|
|