|
|
Page:44
גיליון 97 44 כישלון המודיעין ב - 23 . 10 . 7 תפיסת הזירה הפלסטינית כמשנית : השלכות מדיניות וביטחוניות ( 2009 ואילך ) בתחילת כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ( מרץ 2009 ) , הצביע אמ"ן על קיומם של תנאים נאותים לחידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים : מחמוד עבאס דבק ביוזמת השלום הערבית ומעוניין להגיע להסדר מדיני בתיווך אמריקאי פעיל ; הוא מתנגד לטרור ונמנע מהכרזה חד - צדדית על מדינה ; מנגנוני הביטחון מקיימים שיתוף - פעולה ביטחוני עם ישראל ; ובתחומי הרשות מתקיים תהליך מואץ של "בניין מדינה", בהובלת ראש הממשלה ד"ר סלאם פיאד . נתניהו שלל קידום משא ומתן עם הפלסטינים . מבחינתו, סדר העדיפות האסטרטגי בנוגע לביטחון הלאומי, חייב מתן קדימות לטיפול באיום הגרעין האיראני על פני עיסוק בנושא הפלסטיני . ראש המטה לביטחון לאומי, עוזי ארד, הביע עמדה דומה וקבע כי האיום האיראני הוא קיומי וקודם לעניין הפלסטיני ( הארץ, 10 בדצמבר 2009 ) . אכן, על פי פרסומים זרים, ישראל נערכה באותה עת לתקיפה אווירית של אתרי הגרעין באיראן . נתניהו העדיף להכיר בשלטון חמאס ברצועת עזה ולדחות כל פתרון שהיה עשוי להשיב את הרשות הפלסטינית לרצועה . בהינתן המשך הקיפאון המדיני, חתרה ההנהגה הפלסטינית לקבל הכרה כמדינה מידי האו"ם . אמ"ן בחר להציג הערכת מודיעין התומכת במדיניות ראש הממשלה שלא להתקדם בנושא הפלסטיני, ובהתאם לכך התריע בפניו כי הרשות הפלסטינית פועלת בחסות הרגיעה הביטחונית ורפורמות במוסדות השלטון, כדי לכפות על ישראל הסדר באמצעות הקהילה הבינלאומית ( הארץ, 10 בדצמבר 2009 ) . נתניהו הגדיר מהלכים אלה של הרשות כ"טרור מדיני" . אמ"ן לא התריע בפני הדרג המדיני, לפחות לא במידה הנדרשת, מפני הסכנות הביטחוניות והמדיניות הכרוכות בהחלשת הרשות הפלסטינית ומהפיכתה לזירה משנית . זאת, אף - כי באותה עת המשיכה להתפתח ברצועת עזה, תחת שלטון חמאס, ישות אסלאמית - דתית רדיקאלית ועוינת הנתונה להשפעה אידיאולוגית איראנית . הנחת העבודה של צה"ל ואמ"ן באותו זמן הייתה, כי בידי חמאס ויתר הארגונים ברצועה יש עוצמת אש גדולה מבעבר וחלקם אף מצוידים בטילי פאג'ר, שביום פקודה יוכלו להיות משוגרים למרכז ישראל . מציאות זו התפרשה בעיני ארה"ב והקהילה הבינלאומית כהתפתחות חסרת תקדים ובעלת השלכות חמורות הנוגעות למאבק האזורי המתנהל סביב הסוגיה הפלסטינית בין סעודיה, מצרים וירדן, לבין איראן, חזבאללה וסוריה . שמירת היציבות במזרח - התיכון, שהסכסוך הישראלי - פלסטיני נתפס כמקור המרכזי לערעורה, הוגדרה על - ידי הנשיא ברק אובמה, כחלק מהביטחון הלאומי של ארה"ב . חידוש המשא ומתן הישראלי - פלסטיני בספטמבר ,2010 תחת לחץ אמריקאי, הסתיים ללא תוצאות . עם תחילת השיחות, הקפיאה ישראל את הבנייה בהתנחלויות לעשרה חודשים, אך לאחר שהצד הפלסטיני סירב לדרישתה החריגה, שאיננה מקובלת ביחסים הבינלאומיים, להכיר בה כמדינה יהודית, דחתה ישראל כל אפשרות להסכם והודיעה על חידוש הבנייה בהתנחלויות . העיסוק באיום הגרעין האיראני שב ודחק לשוליים את הסוגיה הפלסטינית ואת הסכנות האורבות לישראל כתוצאה מהמשך הקיפאון המדיני והתעצמות חמאס . קיבוע מדיניות הבידול כ"פין ביטחון " למניעת הקמת מדינה פלסטינית ראש הממשלה נתניהו נותר דבק באסטרטגיה של שימור שלטון חמאס ברצועת עזה והחלשת הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, במטרה "לסכל הקמה של מדינה פלסטינית" . זאת, אף - כי עודכן על התעצמותו הצבאית וכוונותיו ההתקפיות של חמאס . במרץ 2014 הוצג לנתניהו מידע אודות עשרות מנהרות שנחפרו לתוך שטח ישראל, אימונים לביצוע מתקפת פתע רחבה הכוללת שיגור אלפי טילים, וחדירה ימית ויבשתית במטרה לכבוש מוצבים ויישובים ולחטוף חיילים ואזרחים . נתניהו לא הורה על מתקפה מקדימה נגד חמאס ובמבצע "צוק איתן" ( יולי - אוגוסט 2014 ) התנגד להכרעתו מחשש ממחיר קורבנות גבוה . הוא גם דחה הצעה אמריקאית לקידום החלטה במועצת הביטחון, בעקבות "צוק איתן", שתכלול פירוז רצועת עזה והשבת שלטון הרשות הפלסטינית אליה בשלבים . העדפתו המדינית של ראש הממשלה הייתה לסייע בשיקום הרצועה ולשקול הקמת נמל ימי . החזית הפלסטינית נדמתה כנסבלת : ההנהגה הפלסטינית חסרה מוטיבציה לקיים משא ומתן ישיר עם ישראל, בגדה המערבית התמעטו הפיגועים, סביב הרצועה מוקמת גדר - מערכת משוכללת וצה"ל פוגע בתשתיות הטרור ומתמודד עם ירי הטילים באמצעות "כיפת ברזל" . המציאות הנוחה, לכאורה, לוותה בתחושה כי התעניינות העולם הערבי והקהילה הבינלאומית בנושא הפלסטיני פוחתת והולכת . צה"ל ואמ"ן "יישרו קו" עם גישת הדרג המדיני שיש להימנע ממלחמה . אמ"ן שב והצביע במהלך 2016 - 2018 על קיומה של תוכנית מבצעית להחדיר אלפי מחבלים לשטח ישראל עם ג'יפים ואופנועים, במטרה לכבוש יישובים ולקחת קו ישיר מחבר בין הערכות המודיעין לסיבות לפרוץ "אינתיפאדת אל - אקצא" בספטמבר 2000 , לבין מתקפת "טופאן אל - אקצא" באוקטובר 2023 . אבי חיון לע"מ
|
|