|
|
Page:24
גיליון 97 24 כישלון המודיעין ב - 23 . 10 . 7 השאלה אם כן היא, האם המודיעין אמור להסביר רק את האויב ? כידוע, הנוהג הישראלי המקובל ממדר את שירותי המודיעין מראייה עצמית . המודיעין המופקד על ידע ייחודי חייב לשאוף לשלמות התמונה על ידי הבנתו את המערכת שאותה הוא חוקר, ולה תמיד שלושה רכיבים : "הם", "אנחנו" ו"הסביבה החיצונית" שבה משחקים אישים, ממשלות ומדינות . זו כמובן אינה המציאות היום, למרות "פזילת" המודיעין הבלתי נמנעת החוצה, כפי שקצין מחקר והערכה הסביר לי : "אנחנו מסתכלים גם על היהודים אבל לא מעיזים לכתוב עליהם" . "מודיעין לכל סביבה הגיונית ותפקודית" זה מושג העלול לבלבל את ההבחנות ולטשטש את ההבדל הלוגי בין מודיעין טקטי המתבסס האמור לספק לכוחותינו הלוחמים תנאים לפעולה, לבין מודיעין מערכתי . האחרון עניינו הרציונליזציה של היריב, במובנה התרבותי, האסטרטגי והאופרטיבי, ויצירת מערכת המגלמת את הגיונו של היריב מול ההיגיון שלנו . הרציונל של המודיעין המערכתי הוא ליצור את התנאים להבנה וללמידה של הסיבוכים האפשריים והייחודיות של המציאות המתהווה, הקשרה ונסיבותיה . לכן, הסינתזה האופרטיבית, שמשמעותה חקירה ולמידה היא מבנה רב - ממדי, נוצרת ומעוצבת על ידי שתי ישויות : המודיעין, והמנהל / המפקד האופרטיבי . אלה מעצבים את השתקפות היריב ואותנו כמערכת אחת, מול כל תהליך ותופעה חדשים . השתקפות האמור לעיל מצאתי בהרצאתו של תא"ל ( בדימ . ) איתי ברון : "גישות שונות לגבי העתיד בתיאוריה המודיעינית" : "אם קברניטים נוטים לאי הבנה של המציאות צריך להעמיד לרשותם כלי עזר שיסייעו להם להכיר את המציאותולהבינה . זהו אחד התפקידים של קציני הערכה ומודיעין, במיוחד הבכירים שבהם . . . אלה צריכים לשמש מחנכים של הקברניטים להבנה טובה יותר של המציאות ושל הדינמיקה שלה, כולל התפתחותה בעתיד" . . . "ההֶקְשֵׁר אינו צרוף של עובדות, אלא הסתכלות והבנה סובייקטיבית של תופעה מתהווה, אותה יוצרים ביחד המודיעין והמפקד, או המפקדים, של המערכה הצפויה . . . מכאן שהתכלית של המודיעין למלחמה, למערכה, היא לספק למפקד ולממונים מעליואת התנאיםלהשתקפותם של היריבושלנובמערכת אחת, על פירוב רבתניגודים,המאפשרת לנו ראייה עצמית, שלנו, לאור תופעה חדשה, בהקשר חדש של משבר מתהווה" . התרעה כמנגנון למידה על תהליכים במרחב אם לא נחיל את המושג התרעה על תהליכי השינויים במרחב ולא נמצא כלים, נוספים על אלה שנקטנו בהם זה שלושה דורות, המודיעין עלול להיות פחות ופחות רלוונטי בסביבה האסטרטגית ובסביבה האופרטיבית . אולם לא די בכך – חובה לשאוף לכך שהמודיעין יתניע אצל המדינאים תהליך חשיבה ולמידה כפרקטיקה קבועה . נוכח המגבלות וחולשות החשיבה והלמידה של ההנהגות הפוליטיות בישראל, דרושה ישות לומדת וחוקרת שלא מחליפה את תפקוד הממשלה, אלא מחוללת שיח שתכליתו לברר את הפער בין המציאות המשתנה לבין התפיסות, או שמא היעדר תפיסות . אין הכוונה לישות המגישה לממשלה ולמטכ"ל הצעות לפתרונות מעשיים, אלא מהווה מנגנון המניע שיח ולמידה הדדית . אין ישות ההולמת את המשמעות של מודיעין המביט רק "פנימה" ( על האויבים, היריבים, המדינות העמיתות והשחקנים החיצוניים מכל הסוגים ) , ולא "החוצה", על ממשלתו, על שאר רשויות המדינה, על צה"ל ועל החברה כולה, היא הימנעות רצונית מהבנת המערכת המתהווה קבינט מדיני - ביטחוני : מה יש לנו והיה ולא תהיה התרעה . עמוס בן גרשום לע"מ
|
|