sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:35

גיליון 97 35 ››› ל - 23 . 10 . 7בין 73 . 10 . 6 המודיעין . מה שעובד בארגונים עסקיים אזרחיים, עשוי לעבוד במערכות מודיעין הירארכיות, אפילו טוב יותר . ארבע, הקמ"ן והמפקד . רוב שנותיי בצה"ל הייתי כמפקד "לקוח" של המודיעין . תפקידי כקמנ"ר הביאאותי לתובנה שאיש המודיעין והמפקד הם אולי שני קווים מקבילים, וטוב יהיה אם לעיתים יחשבו אחרת . הערכתי מאוד דפוס התנהגות שכזה שבלט אצל קמ"נים במערך מודיעין השדה מול מפקדיהם בפיקוד המרחבי ו / או ביחידות בשטח . כמפקד חשתי תמיד בצורך לממש משימה ( "דבקות במשימה" כערך ) , אך בתפקידי המודיעיני חשתי בחשיבותו של הקמ"ן, לצד מילוי משימותיו להיות בנסיבות מסוימות ספקן . הספקנות חייבת להיות נורמטיבית ולא היוצאת - דופן . מוטב שהערכת המודיעין תהיה לעיתים ספקנית ( ומבוססת ) , גם אם היא לא תעמוד בציפיות או בקריטריון של ודאות כשהיא פוגשת קברניטים או מפקדים הדורשים זאת . אי ודאות, ובמיוחד בתנאי קרב, היא נתון ולא בעיה ! חמש, ההתרעה מודיעינית : מהי במושגי היום ? בעקבות מאמרו של דוביק תמרי בנושא ( ראו בגיליון זה ) , אני מכוון את הדיון לאפיק קצת שונה : אם האויב כל כך מודע לסביבתו ( אנו ) ולמגבלות המודיעין ( שלנו ) , ספק אם יהיה לנו באירועים עתידיים מידע מתריע אמיתי ובזמן . יש לזכור שהתרעה מודיעינית הייתה מאז ומעולם הצי"ח המרכזי עליו נבנתה קהילת המודיעין משך שנים רבות . בנסיבות האיום הקיומי המתמיד על ביטחון המדינה ואזרחיה, חלק גדול מההשקעה במודיעין היה מכוון לכך . אין ספק שנצטרך גם בעתיד להתמיד, אולי ביתר יצירתיות, במאמצים אלו . כל זאת ללא קשר לחשיבות המודיעין המגיע לכוחות בשטח בזמן ומאפשר לסגור מעגל בין מידע ואש, כפי שהלחימה בעזה לימדה אותנו . אבל, בנסיבות כשל בהבנת תפניות, ייתכן ואנשי המודיעין יצטרכו בעתיד לחשוב גם על התרעה במושגים של תהליך - "התרעה תהליכית" : צורך לעקוב אחר רצף אירועים שיובילו בקצה למידע מתריע קונקרטי . אני מכוון לאותו רצף אירועים שאינו נכלל בצי"ח, או שונה ממנו . סביר שהמידע המתריע על כוונת האויב יעומעם, או יהיה כזה שכדי לחושפו נצטרך לחשיבה יצירתית . בהנחה של "התרעה תהליכית", נוצר מנעד של דרגות התרעה – מידיעת "זהב" שתמיד תהיה חשובה להתרעה, שמקורה יהיה בחומר משני, ועד למצב של "אפס התרעה" בכלל, מה שצריך להביאו בחשבון, ודאי אחרי שני הכשלים הקולוסאליים בהם עסקתי . הנגזרת של "אפס התרעה", ללא ספק – מצב בלתי רצוי לחלוטין, היא בעלת השלכות משמעות קיצונית ביותר לתפיסת הביטחון הלאומי בכללה, לבניין הכוח של צה"ל ולהיערכותו לאורך גבולות המדינה . הדיון בהתרעה נוכח סביבה משתנה, מחייב שוב תשומת לב לסימנים מעידים משניים העשויים להתקבל מ"קולות אחרים מלמטה" . שינוי התרבות הארגונית יהיה חייב לייצר את הלגיטימציה לכך . ומסקנותיי לסיכום : אמ"ן אינו מיטיב להכיר לעומק את האויב, כוונותיו ומטרותיו . נהפוך הוא, יש אסימטריה בין האופן שהאויב למד והבין אותנו לבין היעדר הבנה אצלנו . דווקא האויב, מסאדאת עד יחיא סינוואר, ידע להסתגל ל"סביבה החיצונית", בעוד שאצלנו – במערכי האיסוף וההערכה – שרר קיפאון מתודולוגי . האויב למד אותנו היטב, ובעיקר הכיר לעומק את מגבלות המערכת המודיעינית הישראלית ופעל מולה, לצערנו, בהצלחה מרובה . באמ"ן מתקיימת כנראה "חשיבה היררכית", שאינה מאפשרת או נותנת לגיטימציה ל"קולות אחרים" שאינם תואמים את התזות המרכזיות של המערכת . על רקע הכשל המודיעיני, מתחייב באמ"ן שינוי ה"תרבות הארגונית" : הדגשת - יתר של ספקנות, פתיחות אמיתית במערכת ההערכה לכל סימן מתריע, קלוש ככל שיהיה, המגיע "מלמטה", בעיקר כזה הנוגד או מערער את התזה המודיעינית המקובלת . ועל רקע כישלון ההתרעה ב - ,2023 50 שנים לאחר כישלונה ב - ,1973 האם עצם המושג "התרעה המודיעינית" עדיין שריר וקיים בתפיסתו הנוכחית, או שמא הוא מחייב שינוי מהותי ? * עבודת הדוקטורט של חיים בנימיני היא בנושא : ״ culture in action ״ – "תרבות בפעולה״ . ( בלקחי המודיעין ממבצע "ליטני", רשם כותב המאמר באביב 1978 : "ומשהו לעצמנו . . . לעולם תהיינה שגיאות ויתגלו ליקויים במערכת בעיתות מלחמה, כתוצאה משיקולים אנושיים מוטעים, החלטות ארגוניות לוקות או נתונים שהאויב מכתיב וכלפיהם איננו ערוכים . חובתנו להקטין עד כמה שניתן ( וניתן ! ) "הפתעות" ותקלות מראש, ולמנוע מחר לקחי קרב שבעצם, במחשבה תחילה היום ניתן לחזותם . עם זאת - גישה לליקויים - חייבת להיות חריפה וחדה, אבל גם עניינית ואנושית - הרבה מעבר ל"נורות כעס" המצויות בתוכנו . יהא אדם לאדם - אדם, וקמ"ן לקמ"ן - אדם ! " ) . מוטב שהערכת המודיעין תהיה לעיתים ספקנית ( ומבוססת ) , גם אם היא לא תעמוד בציפיות או בקריטריון של ודאות כשהיא פוגשת קברניטים או מפקדים הדורשים זאת אם האויב כל כך מודע לסביבתו ( אנו ) ולמגבלות המודיעין ( שלנו ) , ספק אם יהיה לנו באירועים עתידיים מידע מתריע אמיתי ובזמן

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help