sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:ט

טמבוא הפוליטית . עם תחילתה של מלחמת העולם השנייה הוא התגייס לצבא הבריטי ונלחם בגרמנים כמפקד יחידת ריגול שדה . לאחר שהסתיימה המלחמה חזר אוקשוט ללמד בקיימברידג’, אך לא לזמן ממושך . במהלך שנות עבודתו בקיימברידג’ נעשה אוקשוט אחד המרצים הנערצים ביותר בפקולטה להיסטוריה וגם נחשב למקורב לארנסט בארקר, שהחזיק אז בקתדרה למדע המדינה . בארקר האמין שלימוד הפילוסופיה הפוליטית חייב להיות מרכיב מרכזי בהוראת הפוליטיקה באוניברסיטה, והוא ראה באוקשוט, שהיה בן-טיפוחיו, את יורשו . אך בסופו של דבר האוניברסיטה החליטה אחרת, ואוקשוט לא זכה בתפקיד . בנסיבות האלה הוא העדיף לחפש את מזלו במקומות אחרים . בשנת 1949 הוא עבר לאוקספורד וזמן קצר לאחר מכן ( ב- 1950 ) נקרא 3 במקומו להיות פרופסור למדע המדינה ב”לונדון סקול אוף איקונומיקס” ( LSE ) של הרולד לאסקי אשר נפטר אז . אוקשוט מילא את התפקיד הזה עד לפרישתו לגמלאות ב- 1968 . 4 מינוי אוקשוט עורר סנסציה קטנה . “לונדון סקול אוף איקונומיקס” נחשב מאז היווסדו למעוז המחשבה ה“פרוגרסיבית” . הוא נוסד בידי אנשי האגודה הפביאנית — קבוצה שחתרה להקמתה של חברה סוציאליסטית באמצעות רפורמות הדרגתיות ופעולות חינוכיות . לאסקי, קודמו של אוקשוט בתפקיד, ייצג נאמנה את הלך הרוח הזה . הוא היה סוציאליסט מוצהר אשר ראה בעבודתו כמורה באוניברסיטה שליחות פוליטית . רבים מאנשי השמאל הבריטי וגם חשובים ממנהיגי מדינות העולם השלישי לעתיד למדו אצלו ושאבו מרעיונותיו . נוסף על כך, אביו של אוקשוט עצמו היה אחד הפעילים החשובים באגודה הפביאנית . אך כאשר מונה מייקל אוקשוט לתפקיד, לאף אחד לא היו אשליות בדבר יחסו למורשת זו . לאוקשוט כבר יצאו מוניטין של מי שאינו רוחש חיבה מיוחדת לרעיונות “פרוגרסיביים”, ולא מעטים תפסו את עצם הבאתו למוסד כצעד המסמל נסיגה מדמותו הראשונית של המקום . עוד יותר “שערורייתי” היה הקושי לסווג את אוקשוט מבחינה פוליטית ולמקם אותו במשבצת אידיאולוגית זו או אחרת . “שמרנותו” של אוקשוט התאפיינה לא בכך שהציג קו פוליטי אידיאולוגי חלופי לזה של לאסקי ודומיו, אלא בראש ובראשונה בכך שהתכחש לצורך לייצג קו פוליטי כלשהו . בהרצאת הכניסה שלו לתפקיד ( המסה “חינוך פוליטי” הכלולה בקובץ זה ) הוא יצא נגד עצם הסגנון של הפוליטיקה “האידיאולוגית” . במקום להציע דוקטרינה פוליטית חלופית הוא הטיל ספק בצורך בדוקטרינות בכלל . יתרה מזאת, בפרסומיו המעיט אוקשוט בחשיבות העיסוק בפוליטיקה . לפעילות פוליטית, לדעתו,

הוצאת שלם


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help