|
|
Page:8
עדי שרצר, עופר שיף 8 וקנה לו שם כאחד המומחים הראשונים בהיסטוריה של יהודי ארצות הברית . כעבור שנים אחדות, ב- ,1959 הוא עלה לישראל, ייסד את המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית והיה לדמות מרכזית בטיפוח יחסי ישראל והתפוצות . בכתביו מן השנים הבאות הוא הדגיש את 'הצורך בהגברת המהות היהודית בחיי מדינת ישראל', וציין כי 'כשם שכל קיבוצי היהודים בעולם [ . . . ] עומדים ביחסי-גומלין רצופים זה עם זה, כך גם מדינת ישראל היא בתוך העם היהודי, ולא הווייה נפרדת מן התפוצה' . 4 אולם גם בנקודה זו דייויס לא העלה בדעתו יחסי גומלין סימטריים, הכוללים לא רק תמיכה בישראל וסולידריות כלל-יהודית, אלא גם השפעה רוחנית, תרבותית ומוסרית של היהדות האמריקנית על ישראל . הוגים אמריקנים כמו אבא הלל סילבר, מרדכי קפלן ואחרים הצביעו לאחר הקמת המדינה על האופי שעל ישראל לשאת בהתבסס על רעיונות יהודיים אמריקניים ( ובראשם 'תיקון עולם' ) . אלא שרעיונותיהם לא הצליחו בדרך כלל לחצות את האוקיינוס ובמידה ונידונו הם נתפסו כזרים ומנותקים . בישראל היה יחסם של 'מומחים' ליהדות אמריקה — פוליטיקאים, אינטלקטואלים ופובליציסטים — שונה לחלוטין . בצד הכרה בעוצמה הכלכלית והפוליטית של יהודי אמריקה כיחידים, הם נטו לזלזל ביהדותה של יהדות אמריקה כקבוצה . דוגמה מובהקת ומוקדמת ליחס זה אפשר למצוא למשל במסתו של שמעון הלקין, יהודים ויהדות באמריקה , שפורסמה עוד קודם להקמת המדינה . 5 הלקין קבע בנחרצות ש'לכל היותר אפשר לדבר על היסטוריה של יהודים באמריקה, אבל על היסטוריה של יהדות אמריקנית כמדומה שאפשר לדבר רק מבחינה שלילית לחלוטין — מבחינת ההתרוקנות בלבד', שכן בעיניו יהדות זו 'כבר מחוקה ומטושטשת' . 6 מצב דברים זה, שהוצג לציבור הישראלי בידי בני סמכא שחלקם, כמו דייויס והלקין, עלו לארץ מארצות הברית, לא הותיר מקום לשיח על השפעה יהודית-אמריקנית על הזהות וסדר היום היהודים של ישראל . מקרה בוחן מעניין בהקשר זה אפשר למצוא אצל דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון ואבי הממלכתיות הישראלית, שהכיר היטב את יהדות אמריקה . 7 להבדיל ממנהיגים ישראלים אחרים, בן-גוריון קיבל את שונותה העקרונית של החוויה היהודית-אמריקנית, ואת ההנחה ש- America is different , בלשונו של ההוגה הציוני האמריקני בן הלפרן . הדבר בא לידי ביטוי באופן מובהק בסדרת המאמרים שפרסם בשנתון הממשלה ובהם קבע כי 'כל היחסים והתנאים הפוליטיים באמריקה אינם דומים לאלה שבארצות אירופה [ . . . ] מה שקרה באירופה יכול לקרות באמריקה, אבל לא מוכרח לקרות . והציונות אינה יכולה 4 משה דייויס, בית ישראל באמריקה : מחקרים ומקורות , מאגנס, ירושלים תש"ל, עמ' 429 . 5 על מרכזיותה של מסה זו ראו : עמרי אשר, 'יהדות מתורגמת : המחשבה העברית על תרבותם של יהודי אמריקה ויצירתם הספרותית', ישראל , 25 ( 2018 ) , עמ' 109 - 137 . 6 שמעון הלקין, יהודים ויהדות באמריקה , שוקן, ירושלים תש"ז, עמ' ,23 30 . 7 על תפיסותיו של בן-גוריון בנוגע ליהדות אמריקה עמדנו במקום אחר : Ofer Shiff, Adi Sherzer, and Talia Gorodess, ‘The Ben - Gurion – Blaustein Exchange : Ben - Gurion’s Perspective Between an Ideological Capitulation and a Strategic Alliance’, Israel Studies, 25, 3 pp . 15 - 32 , ) 2020 ( .
|
|