|
|
Page:9
פתח דבר 9 ב סברה מקובלת גורסת כי את נושאי יצירותיהם ואת הרעיונות המובעים בהם 'ייבאו' הפייטנים מספרות חז"ל, וכי בטקסט הפייטני אין אפוא אלא ניסוח מחודש של האמור מכבר במקורות קודמים . כך לדוגמה כתב יו"ט ליפמן צונץ על הפייטן הנודע אלעזר בירבי קליר ( הקלירי ) , 'הוא חיבר פיוטים לתפילות של כל חגי השנה, שבהם רקם את המסורות הישנות ואת דעות האמונה של עמו [ . . . ] את החומר לכך לקח מתוך ההגדה [ = ספרות האגדה ] ' . 9 וכפי שניסח זאת עזרא פליישר במבוא מהדורתו לפיוטי שלמה הבבלי : 10 במרבית הפיוטים שולטת השיגרה שלטון גמור, ואין פייטן נבדל מרעהו אלא בניסוח הדברים : בצורת הביטוי, באוצר המילים, בכוח השירי, בקישוטי המליצה ובשאר הסימנים שאינם עניין לתוכן . כוחו של המשורר נמדד לא בחידושים שחידש בתוכן, אלא במידה שבה הצליח לתת ביטוי לרעיונות הקלאסיים בצורה חדשה . לעולם הוא מריק לקנקנו יין ישן, והבודק אינו בודק אלא את הקנקן בלבד . אכן ברורה וגלויה היא התלות ההדוקה במקורות ספרות חז"ל הניכרת ביצירות פייטניות קדומות . 11 ואולם במבט מקרוב מתברר כי אין מדובר ב'העתקים' גרידא של המצוי במקורות אלה . על אף עומק יניקתה מן התלמודים וקובצי המדרשות, השירה הפייטנית ברייה ספרותית בפני עצמה היא ; לא רק בלשונה, בתבניותיה ובתפקידיה, אלא גם בצביונו של ה'תוכן' היצוק בתוך הקנקנים הללו, אף כי הרבה ממנו אכן מזוג מקנקנים קודמים . 12 אותו צביון, בדיקה הוא צריך ולימוד הוא צריך, ולשם כך נדרשות הצבתן של שאלות נכונות והפעלתם של קני מידה ההולמים את אופיו הייחודי של ה'חומר' . זו הייתה מגמתי במחקר הנוכחי . לצד הסוגיה התמטית המסוימת הניצבת במוקדו, מופעיהן הפייטניים של מסורות על אודות מה שקדם לבריאה, 13 מלווה את הדיון שאלת החקר הכללית של היחס בין הנאמר 9 עיינו צונץ, הדרשות, עמ' 184 . 10 ראו פיוטי שלמה הבבלי, עמ' 127 . וראו גם פליישר, מבטלי עשרת הדיברות, עמ' 86 : 'מן המוסכמות הוא שאין לפייטן הקדום אלא מה שעיניו רואות בספרות חז"ל . התלמודים וקבצי המדרשות הם המקור לרוב הרעיונות והעניינים שפייטן מעצב בחיבוריו' . 11 בעיקר מתקופת הפיוט הקלסי ; עיינו פליישר, שירת הקודש, עמ' 266 – 268 . 12 והשוו לתיאורו הציורי להפליא של צונץ, הדרשות, עמ' 185 : 'יתר על כן, הוא [ הקלירי ] עובר עמוס משא כזה [ של תכתיבים תבניתיים ] בגלים העמוקים של ההגדה כבמקום חיותו וחוצב אש מתוך השוניות' . 13 המונח ‘pre - existence’ ( באנגלית, כמוהו כמקבילותיו בשאר לשונות אירופה ) , מציין קיום המיוחס לישות כלשהי קודם לקיומה הממשי בפועל, ובפרט את קיומה עוד לפני בריאת העולם בכללותו ( ראו המרטון-קלי, קיום קמאי, עמ' 1 – 13 ) . למונח זה אין תרגום עברי מוסכם ומקובל . כך לדוגמה נקט א"א אורבך בהקשר זה מונחים מתחלפים כ'קיום-קֶדֶם' ( אורבך, חז"ל, עמ' 175 ) , 'פרי-אקסיסטנציה', 'קדם-קיום' ( שם, עמ' 616 ) ו'קיום קודם' ( שם, עמ' 633 ) . להלן העדפתי בדרך כלל את הצירופים 'קיום קמאי', 'הקדשה קמאית', 'התורה הקמאית' וכיוצא בהם ( ושמא יש לשקול את קביעת המילה העברית 'קַמָּאוּת' כשם עצם מופשט במובן זה ) , אך לעיתים גם : 'מסורות קדם-בריאה' .
|
|