|
|
Page:13
פר ג מ ט י ת ב י ן ה מ ו ש ג י ם - ש י ר ו פ ז מו ן : ה צ ע ה ל ה ב ח נ ה ל ש ו נ י ת 13 עֲטוּפָּה כָּּל כֻּלָּהּ, מִׁבְלִׁי סֶׁדֶׁק פָּעוּט צְחוֹר שָּדֶׁיהָּ כִּׁסְתָּה בַמַלְבוּש שֶׁל צְנִׁיעוּת . קַרְסֻלָּהּ הֶׁעָּדִׁין בַפֻזְמָּק הָּאָּרךְ עַל חֶׁלְקַת יְרֵכָּהּ, מִׁתְחַתֵל הוּא בְרךְ . שְעָּרָּהּ הָּאָּרךְ, הַגוֹלֵש וְיוֹרֵד ל וּכְלָּאוּהוּ כָּּעֵתנֶׁאֱסַף וְהֻשְפַ בְמִׁטְפַחַת שָּבִׁיס נֶׁאֱנָּק מִׁתְפָּרֵץ וְהָּרַבִׁי אוֹמֵר שֶׁצָּרִׁיךְ לְקַצֵץ . מַבָּטָּהּ אוֹר אַחֵר, לא עוֹד גִׁיץ וּבְרָּקִׁים . נֶׁאֶׁלְמָּה לְשוֹנָּהּ שֶׁיָּדְעָּה תַפְנוּקִׁים וּשְפָּתֶׁיהָּ רַכּוֹת וְנָּעוֹת בִׁתְפִׁלָּה . ק לִׁי לִׁבְכּוֹת בִׁשְבִׁילִׁי, בִׁשְבִׁילָּהּ . מִׁתְחַשֵ מְאֻשָּר הַסִׁפְרוֹן שֶׁאוֹחֶׁזֶׁת יָּדָּהּ בִׁזְרִׁיזוּת אֶׁצְבָּעוֹת אֲשֶׁר אֵין לָּהּ מִׁדָּה בְדַפָּיו תְעַלְעֵל, עַמוּדָּיו תְדַפְדֵף . הַיוֹשֵב בַמְרוֹמִׁים בְוַדַאי מִׁזְדַקֵף . ךְ הוֹצִׁיאוּהָּ לַשוּקוְכָּעֵת לַשִׁדוּ וַאֲנִׁי הַנִׁגְזָּל מְרֻמֶׁה וְעָּשוּק חִׁלוֹנִׁי עַד כְּאֵב וְאוֹהֵב כְּמֵאָּז הוֹתִׁירוּ אוֹתִׁי מִׁחוּץ לְמִׁכְרָּז . וְהִׁיא שוּב לא תָּבוֹא, מִׁתְגַנֶׁבֶׁת בַלָּאט בֵין סְדִׁינַי הָּרַכִּׁים, לְענֶׁג שַבָּת וַאֲנִׁי הָּאֻמְלָּל, מָּה אוֹסִׁיף לְדַבֵר הָּיְתָּה לִׁי תְשוּבָּה, אָּז הָּיִׁיתִׁי חוֹזֵר . לוּ אציג להלן . "על הגשר הישן"לאחדות המשותפותתכונות לשוניותטקסט זהל . אלהחלק מתכונות . גםהשיטתיתהבולט ביותר בטקסט הוא החריזההאמצעיהפונטי : הרכיב . א שורותעשויה החריזה לסייע בהבניית המשמעות, כך שבחלק מן הכאן – ה"בָּבָּי יְנִׁרוֹגְ, למשל : "בִׁאו סיבתיותניגודיות,תמתחרזות מובעות זהוּה ק מָּזְפֻ"בַת" ; יעוּנִׁל צְשֶׁשוּבלְמַ"בְ – ט"עוּק פָּדֶׁי סֶׁלִׁבְה" ; "מִׁבָּוּשתְה בִׁרָּזְיא חָּ"הִׁ " . מִׁתְחַתֵל הוּא בְרךְ" – " ךְראָּהָּ
|
אוניברסיטת תל-אביב. המכון הישראלי לפואטיקה ולסמיוטיקה ע"ש פורטר
|
|