|
|
Page:13
13 הקדמה רעיון האיכותנות 2 בגישות, בדפוסי הפעולה ובמתודות של החוקרים האיכותניים מגולם פוטנציאל רב להעשרת פרקטיקות שגורות הנהוגות בידי אנשי החינוך, שכן המחקר האיכותני מציע שפה יישומית המצויה מעבר לאידיאלים של ניטרליות ואובייקטיביות ; שפה אשר מאפשרת לבטא את החוויות הסובייקטיביות של בני האדם ובכך להנכיח את המציאות רבת הפנים ותלוית ההקשר שהם חיים ופועלים בה ; שפה המקדמת שיח שמדגיש את המורכבות של השדה החינוכי - שזירת הפעילות של איש החינוך משתנה בו ממפגש למפגש, והיא מאופיינת באי – ודאות בלתי נמנעת ( 2005 Shulman ) . פירושה של מקצועיות חינוכית בסביבה כזו היא היכולת להפעיל שיקול דעת מושכל, לקבל החלטות מהירות בהכרעה בין חלופות וללמוד מהניסיון האישי ( זילברשטיין 1998 ; 1987 Schon ) . כמו כן, השהיית שיפוט וחופש מתפיסות קיימות ודעות קדומות לצד כושר אמפתיה ודקות אבחנה היא בעלת משמעות מכרעת ביכולתם של המורים להבין את ההקשר החינוכי שהם פועלים בו ( וינברגר ובקשי – ברוש 2013 ) . יתרונה של הגישה האיכותנית אינו מתבטא רק בשלב הכשרת המורים לפני יציאתם לשוק העבודה, אלא גם בשלב מאוחר יותר של דרכם המקצועית . בשלב זה הגישה האיכותנית מציעה כלים לפיתוח עצמי והתאמה מחדש לסביבה משתנה . מורים מקצוענים אינם מסתפקים בשימוש בידע קיים אלא יוצרים ידע חדש וייחודי להקשר שהם פועלים בו . תפיסה זו תומכת ברעיון המצוי בבסיסה של תיאוריית המורכבות בדבר התהוותם של ידע והתנהגויות חדשות במצבי אי – ודאות 2 . הכוונה לפרדיגמה איכותנית המבוססת על אפיסטמולוגיה פוסט – פוזיטיביסטית, הבוחנת את המציאות באופן פרשני – הבנייתי, בדגש על קידום הבנה של תופעות ותהליכים לעומק ממגוון נקודות מבט, ומונעת על ידי הראייה הסובייקטיבית .
|
|
|