|
|
Page:11
דיוקן היסטורי של מנהיג רוחני בעידן מהפכני 11 שימשוביץ, מרסל גולדמן, מישל קוג׳ינסקי, גיל בן משה, אליעזר שרקי, גבריאלה בן שמואל, הרב שלמה בן נעים, חיים רוטנברג, ישראל פיבקו ( חתנו ) ואיתי אשכנזי ( נכדו, ממכון מניטו, Fondation Manitou ) , הרבנים אורי שרקי, יוסף אטון ויהודה בן ישי ( ממכון מאיר ומכון אורה ) , הרב זכריה זרמתי ( ממכון אמ״ת ) , הרב מאיר אלפסי ( ממכון נוצר חסד ) והרב ינון מדר ( מהמכינה הקדם-צבאית חמדת יהודה ) — ערכו לאחר פטירתו את כתביו, שִכתבו סמינרים ושיעורים 14 בשנת ,1992 לרגל יום הולדתו לכדי חוברות וספרים ותיעדו את מפעל חייו . השבעים של מניטו, נערכו לכבודו מפגש ״חיים שכאלה״ בתיאטרון ירושלים וסמינר על האסכולה הפריסאית למחשבת ישראל בכי״ח בפריס בניהולו של שמואל טריגנו . כל אלה אוצרים בחובם מידע ביוגרפי והיסטורי רב-ערך על ההיסטוריה של אסכולה זו ושל הרב אשכנזי, והם מצטרפים לסרט התעודה של הקולנוען אמיל וייס, שבא בדברים עם הרב אשכנזי בסרט התעודה על יעקב גורדין ( Jacob Gordin , 1896 – 1947 ) , אבי האסכולה הפריסאית לחוכמת 15 וכן לסרט שהפיקו בוגרי אורסאי, שהתכנסו בירושלים ישראל, ורעייתו רחל, לרגל ארבעים שנה לייסוד אורסאי ( אוגוסט 1987 - תשמ״ז ) ולדיאלוג מוקלט של בכתוב מקור סמכות : ״מי שמקדש את הכתוב כמקור לסמכות נוטה לצדוקיות״ ( אשכנזי, מדרש התולדות, ו, עמ׳ 8 ) . כמה משיריו הלחין הרב שמואל כהן — מחנך, מוזיקולוג, המזכיר של הרב הראשי של יהדות אלג׳יריה דוד אשכנזי, ולימים המזכיר של הרב הראשי של יהדות צרפת יעקב קפלן — ומקהלת כינור של תנועת הצופים באוראן שרה אותם . ראה : Koginski, Manitou, pp . 42 – 43, 46 – 47, 175 ; Askénazi, Poèmes . כתבי עת ועיתונים פרסמו תכופות את הגיגיו : Targoum, Lumière, Le Trait d’Union, Les Nouveaux Cahiers, Colloques des Intellectuels Juifs de France, Information Juive, Pardès, Daguesh, Jerusalem Post ) l’édition française ) . גם העיתונות הצרפתית והנוצרית : Le Figaro, Autrement, Le Nouvel Observateur, De Jérusalem, Sens, La croix . מאמרו הראשון ( “ La Pâque juive ” ) הופיע לאחר מלחמת העולם השנייה בתוך 13 Avril 1948 ( Lumière ) . את מאמרו האחרון, “ ”Universalité de la foi juive , הכתיב על ערש דוויי, והוא הופיע בתוך Information Juive Septembre 1996 ) ) 160 ( ראה : 240 – 229 201, – 187 . Askenazi, Ki MiTsion, II, pp ) . 14 אליעזר שרקי — מזרחן, עובד משרד המשפטים, יליד אלג׳יר ( 1951 ) . היכרותו עם משפחת אשכנזי ועם מניטו בפרט באלג׳יריה ובצרפת קדמה להיכרות האינטלקטואלית . המפגש הלימודי הראשון שלו עם מניטו היה בהרצאה שנשא במרכז הסטודנטים בפריס ברחוב לאפרון בשנת 1968 . ״היה זה כשדעכה התלהבות מאי 1968 ושבנו להיות קשובים למשמעות העמוקה של מלחמת ששת הימים״ . לאחר עלייתו ארצה בשנת 1969 , נוסף על לימודיו באוניברסיטה העברית ובישיבת מרכז הרב פקד שרקי את שיעוריו של מניטו בבית אוליפנט ברוממה ( ״בהם השתתפו סטודנטים חילונים שהתעניינו בקבלה, בהם מנחם פרומן ויהודה ליבס, לימים הרב מנחם פרומן והפרופ׳ יהודה ליבס״ ) ובמועדון העולה . לימים היה אליעזר שרקי מהתלמידים המקורבים למניטו ומזכירו על ערש דוויי ( ריאיון עם אליעזר שרקי, ירושלים תשע״ה . ראה גם : ריאיון עם יהודה ליבס, ירושלים תשע״ה ; Askenazi, Ki MiTsion, II, pp . 229 – 240, ”Universalité de la foi juive“ ) . Weiss, Film 15
|
|