|
|
Page:10
עבריוּת ומעֵבר לה 10 American Jewish Joint Distribution Committee ) בירושלים ובניו יורק ושל 10 תנועת הצופים היהודים הצרפתים ( EIF – Eclaireurs Israélites de France ) . הארכיון הפרטי של הרב אשכנזי — השמור בירושלים אצל בנו וכלתו, דוד ויעל אשכנזי — נחשף לפניי, אך הוא צופן בחובו מעט מזעיר מפעילותו רבת השנים . ארכיון העדה הספרדית בירושלים שופך אור מועט על פעילותו החינוכית 11 עם זה, נשמרו חומרים שלא יסולאו בפז, והם סייעו בידי הקצרה במתיבתא . להתגבר על מיעוט המקורות הארכיוניים ולשחזר את הרקמה ההיסטורית של תולדות חייו, קורותיו והמהלכים הקשורים בהם : הודות לתלמידו יהודה נקאש ( 1938 – 2007 ) תועדו אלפי שעות של שיעוריו בעל פה, בצרפתית ובעברית בארץ ובחו״ל, והן שוחזרו בקלטות ובדיסקים, ובשנת ,2006 עשור לפטירתו, הונצחו 12 אף שהיה איש תורה שבעל פהבאתר האינטרנט Akadem - Toumanitou . מובהק, ״מגיד״ מזרח אירופי של ממש ( כפי שכינה אותו הסופר ארנולד מנדל ) , שיריו ומאמריו פזורים בבימות יהודיות ופרנקופוניות רבות, והן היו ליצירה 13 תלמידיו המובהקים — אליקיםכתובה שלמה וקוהרנטית ולמשנה סדורה . בכי״ח הונח אולם טרם סודר לטובת המחקר ההיסטורי . מרסל גולדמן, עורך כתביו של הרב אשכנזי, מאשר כי הארכיונים האמורים אבדו במעבר ממקומם הישן ( פורט רויאל ) למשכן החדש ( רחוב ברוקה ) בשנות השמונים של המאה העשרים . 10 פרוטוקולים אחדים המצוטטים אצל 196 – 187 89, 80, – 79 . Lehr, pp 11 תודה לשלמה גליקסברג על הפניית תשומת ליבי למקורות אלו . 12 מכאן ואילך יצוינו השיעורים הללו בשם : Toumanitou . נוסף על כך, עשרות שיעורים שוכתבו ונערכו בידי חיים רוטנברג . מכאן ואילך יצוינו בשם ״ארכיון נקאש - רוטנברג״ . יהודה נקאש, תלמידו המובהק של מניטו, הקליט את שיעוריו משנת תשכ״ט - ,1969 וגם החל לאתר את כל ההקלטות של שיעוריו בקנדה, בצרפת ובישראל . נקאש הפיץ סדרת קלטות בפרשת השבוע בטרם העלה את ההקלטות כולן לאתר ,Toumanitou ומכאן ואילך אצטט סדרה זו בשם ״סדרת נקאש״ . נקאש ערך קטלוג של כאלפיים קלטות ( ריאיון עם רעייתו סטפני נקאש, ירושלים תשע״ג ) . בעת האחרונה נוספו למכון מניטו ( Fondation Manitou ) מאות קלטות מעיזבונה של תלמידתו ז׳נין זרביב . 13 157 . Koginski, Manitou, p . למפצירים בו לכתוב היה משיב בחיוך שהמהר״ל החל ביצירתו הכתובה בגיל שמונים . לעמיתו אנדרה נהר השיב : ״המשך ביצירתך הכתובה הענפה, ואני אכשיר לך קוראים״ ( שם ) . הוא נרתע מלכתוב בשל מחויבותו למסירה בעל פה של מסורת חיה, וכן בשל המורא מפני האות הכתובה ובשל החשש ליוהרה : ״למעשה רק לה׳ מותר לכתוב, כפי שכתוב ׳והמכתב מכתב אלהים הוא׳ ( שמות לב, טז ) ״ ( Toumanitou, Selihot – Introduction Pyout Yachen Al teradam, 1986 ) ; ״באוראן כתבתי שירה, בצרפת פילוסופיה, ובארץ הסתחררתי מכדי לכתוב על היהדות, ונמנעתי מלעשות כן מפאת הצורך לדייק בכתיבתי״ ( ״חיים שכאלה״, תיאטרון ירושלים, תשנ״ב ) . לשיטתו, המסורת הנבואית, שלימים נהיית למסורת הקבלית, נמסרה בעל פה במסורת חיה . רק כאשר חל שיבוש במסירה בעל פה הוכרע כי המסורת תועלה על הכתב, בזמן מן הזמנים . מניטו הבהיר תובנת יסוד : האמת היא אמת לא מפני שהיא כתובה ; להפך — היא הועלתה על הכתב מפני שהיא אמת . הוא הדף בכל כוחו את הנטייה לראות
|
|