|
|
Page:6
"דבר איום בולט בארץ", כתבה חנה סנש ביומנה שנתיים אחרי בואה לארץ והיא בת 20 ( 1941 . 9 . 22 ) . "מפלגתיות הורסת וחוסר ארגון גם יחד . התמרמרות גדולה וחוסר תקווה . כל איש מאשים את חברו, כל איש מרגיש את עצמו חף מפשע ושונא את האחר . חושבים שגורמים חיצונים משפיעים על מצבנו הירוד . שקר הדבר . הריקבון הפנימי הוא הגורם העיקרי, ולו היה מצבנו בפנים יותר איתן ובריא, היתה גם עמידתנו כלפי חוץ אחרת" .
|
|
|