|
|
Page:13
הקדמה 13 חד ‑ ממדי . המסורתיים הם לא זרם ולא מגזר, לא שבט ולא קהילה ‑ כשמסורתי אומר ״אנחנו״ הוא מתכוון לעם ישראל כולו . אפילו ההגדרה ״מסורתי״, עושה רושם, נכפתה עליו מתוך הקִטלוג הדתי ‑ חילוני שהתקבע בישראל . מבחינת המסורתי הוא ״פשוט יהודי״ ‑ הא ותו לא . על אף הקושי בהגדרה, ננסה לשם הנחת בסיס יציב לדיון לשרטט בקווים כלליים את הזהות הישראלית המסורתית : המסורתיות היא יהדות משפחתית . מרכז הזהות היהודית של המסורתי מבוסס על מעבירי המסורת ‑ דור ההורים, הסבים והסבתות, וכהמשך שלהם ‑ הוא וצאצאיו . המצווה החשובה ביותר בספר ההלכה הבלתי כתוב של המסורתי היא ״כבד את אביך ואת אמך״ . המסורתי לא מערער על ההלכה, אך בוחר את מקומו האישי מולה . המסורתי יקפיד על המצוות שנתפסות בעם היהודי כַּבסיסיות והחשובות ביותר . הוא גם ישתדל ״להחמיר״ במצוות שבין אדם לחברו . ביחס למצוות האחרות הוא יבחר את מקומו, כשהדבר נתפס כעניין שבינו לבין בוראו . כך או כך, המסורתי ישנן לילדיו שוב ושוב : ״דרך ארץ קדמה לתורה״ . המסורתי הוא פלורליסט דה ‑ פקטו . במשפחה מסורתית נמצא כאלה שמקפידים יותר ופחות, כאלה שמגדירים את עצמם כחילונים או כדתיים, ואת השיעור הגבוה ביותר של נישואים בין ‑ מגזריים . בשולחן השבת המסורתי מתַרגלים פלורליזם הלכה ‑ למעשה . המסורתי הוא פטריוט ישראלי . מדינת ישראל היא יסוד זהותי מרכזי עבורו . המסורתי מחזיק בתפיסת עולם לאומית כללית ולא מגזרית . כ ‑ % 90 מהמסורתיים מצביעים למפלגות הימין והמרכז של המחנה הלאומי ‑ מסורתי, זה שמרכיב את ממשלות ישראל האחרונות . המסורתי שייך למעמד הביניים החדש . החוויה המכוננת מבחינה מעמדית של הציבור המסורתי בעשורים האחרונים היא חוויית המוביליזיציה ‑ שדרוג וניעות חברתית . בעוד דור ההורים גדל במציאות של עוני, קיפוח והדרה, בזכות מאמץ יוצא דופן ושינויים חברתיים ‑ פוליטיים, צעירים מזרחים ‑ מסורתיים רבים הם ״דור ראשון להשכלה גבוהה״ השייכים למעמד הבינוני הישראלי בשכונות החדשות של אשדוד, נתניה, ראשון לציון וערים נוספות . המסורתי הוא ( כמעט תמיד ) ספרדי . את החיבור שלו לתרבות המזרחית הוא מבטא דרך הכבוד למורשת הדורות הקודמים ודרך מוזיקה, פולקלור ואורחות חיים .
|
|