|
|
Page:1
פתחדבר שאלת יהדותם של בני הקיבוץ הטרידה את דור המייסדים מאז הגיעו ראשוני הבנים והבנות לשערי המוסדות הקיבוציים . יש מתוכם שתפסו את בני הדור השני כ"דור של שקצים'' ויש שתפסו אותם כ''דור של כנענים" . אלה גם אלה השתמשו לגביהם בדימויים מן העולם הלאיהודי . אם מן ההווי הגלותי המרוחק ואם מן המרחבים הקרובים של עמי האיזור . גם בני הדור השלישי והרביעי נתפסו ברחוקים ומנוכרים לעניין היהודי . היו שהגדירו אותם כ"תינוקות שנשבו" והיו שהגדירום כ''מי שאינם יודעים לשאול" . אלה גם אלה התייחסו אליהם כאל "בורים'' ביהדות ו"עמי האח" לגבי המורשת היהודית . אם כך חשבו עליהם אבותיהם ומחנכיהם, קל וחומר במעגלים החיצוניים לחברה הקיבוצית . תפיסות ודימויים אלה לגבי בני הקיבוץ מבטאים גילויים של הכללות סטריאוטיפיות, בין רדודות ושטחיות ובין עויינות ומרושעות . לפיכך, אנו מקדמים בברכה התמודדות מחקרית אובייקטיבית עם שאלה מורכבת וסבוכה זו . כיום אין לנו ספק בדבר מרכזיותה של השאלה היהודית, הן לגבי זהותם של בני הנוער הקיבוציים והן לגבי כושר הזדהותם בעתיד עם המפעל הקיבוציהציוני של הוריהם, אם לא למעלה מזה . הידע בסוגיה היהודית של בני הקיבוץ היה, כאמור לעיל, כוללני מאוד, ורובו ככולו העמיד כתב קטיגוריה טוטלי נגדם . מעט מאוד ידעו להבחין בין תנועה לתנועה ובין משק למשק . מעטים יותר ידעו להבחין בין מוסד חינוכי אחד לאחר ובין יחידה דורית אחת לאחרת . לא מצאנו כמעט מי שידע לזהות הבדלים בנידון בין בנים לבנות ובין יחידים רגישים לבין הרוב הדומם . עבודתה של תלמידתי המובהקת, גב' זהבית גרוס, היא ניסיון מחקרי חשוב מאוד להתמודדות מקיפה ושיטתית עם שאלת יהדותם של בני הקיבוץ . באופן מקורי ביותר, היא מאמצת שיטות מתקדמות ומורכבות של מחקר איכותי ועושה בהן שימוש מתוחכם . הבקיאות והרגישות המתודולוגיים משתזרים בהבנה חינוכית מעמיקה,
|
|
|