sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:14

להקנות לנער חינוך דתי ושלחה אותו ל"חדר", בו הורה איש בוברויסק שעבר לווארשה . 25 הלימוד ב"חדר" היה כרוך בעונשי גוף וגם יצחק לא נמלט מהם . כמסתבר, קשתה עליו עד מאוד ההסתגלות ל"חדר", ובמריו נסתייע במסורת החילונית של אביו, שסימניה ניכרו היטב בבית, וקרוב לוודאי, שהאם לא ניסתה לטשטשם . הילד התיר לעצמו לחמוק מן ה"חדר", כשהוא ספק מסתיר, ספק לא מסתיר, את הדבר מידיעת אמו . עובדות אלה, ביחד עם השפעותיו של צבי יפה, גרמו לה לאם שתשתכנע לשלוח את יצחק לבית­םפר חילוני . בעיתויו הכרונולוגי של המעבר כרוך קושי . אם לשפוט על­פי קטעי העדות של טבנקין קרה הדבר מקץ שנה . 26 טבנקין זכר שנשלח לבית­םפר "שפה ברורה", בו הורו המורים אהרן לובושיצקי וד"ר יוסף לוריא, שהטביעו בו רושם עז . ממאפיינים אלה מתחייב להסיק, שהוא למד במוסד שהוכתר בשם "חינוך", והוא הראשון שהוקם בשנת ,1896 ביוזמתם של חובבי­ציון המקומיים, וד"י­ יוסף לוריא, שקיבל מקרוב את תואר הדוקטור, הוזמן לנהלו . 27 ואם נכון זימון אירועים זה, הרי שטבנקין הנער הוצרך ללמוד ב"חדר" לפחות שלוש שנים, או שתקופת שהותו בבוברויסק נתארכה מעבר לשנה . מכל מקום, כשהחל את לימודיו בבית­הספר שבו לימדו לובושיצקי ולוריא, כבר היה הנער טבנקין בשנת חייו העשירית . בית­הספר הזה, שהתווה שיטה חדשה בהוראת העברית ) עברית בעברית ( ובחינוך היהודי הלאומי של תלמידיו, נעשה, נוסף לכך, חיש מהר כור מצרף של עתודת הנוער בתנועה הציונית בווארשה, של אותם "פררוי­ציון", שעוד ידובר בהם בהמשך . בית­הספר, לא זו בלבד שחישל את תודעתם הלאומית של תלמידיו, גם טרח רבות להנחותם לחיי צוותא מיוחדים וחיזק את נפשם לעמוד על כבודם היהודי אל מול ההתגרויות של תלמידים פולניים והקנטותי­ הם, אשר רווחו עד מאוד באזורי­הספר שבין השכונות היהודיות והשכונות הנוצריות, או הנוצריות­למחצה . במישור זה פסע יצחק טבנקין הנער את פסיעותיו הראשונות כראש ומנהיג . כאן החל להפגין את ייחודו . וארשה של המחצית השניה למאה ה­ 19 היתה שרוייה בתהליך קדחתני של פיתוח והתרחבות . התיעוש משך אליה אוכלוסיה'כפרית ואינטליגנציה, ובמקביל לכך נתעצם חלקם של היהודים שזרמו אליה מאזורי ליטא ובילורו­ סיה . אם ב­ 1845 היוו היהודים 0 / 70 . 26 מכלל האוכלוסיה ) 43,820 נפש ( של וארשה, הרי ב­ 1882 עלה מספרם והגיע לכ­ 128,000 נפש, וחלקם היחסי עלה ל­ 0 / 330 . אפשר כי שיעורם של היהודים לא נשתנה במידה ניכרת במשך שנות השמונים והתשעים, אך בסוף המאה ה­ 19 כבר הגיעו­ ל­ 220,000 נפש וב­ 1905 מנו 000; ,275 היינו ­ כ­ 0 / 80 . 35 מכלל אוכלוסיית העיר . אין במספרים בלבד כדי לשקף את מהותה של התהפוכה שהתרחשה והלכה . כדי להשיג את התמורה במלוא מהותה, עלינו להסב את תשומת הלב 14

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help