|
|
Page:14
41| מסוכנת, יעידו המומחים, כי היא מזמנת תופעות שונות של קריז ) , דרוש לי לא רק על מנת להתגעגע למה שנולד במוחי הקודח, אלא בעיקר כדי להשליט סדר מחודש באיברי גופי . הלב, שפעם בעוצמה כפולה במהלך הכתיבה המאומצת, מוסט לאחור ומפנה את הבכורה לראש, להיגיון, לצלילות המחשבה . יש בזה משהו ? שווה להשקיע בעריכה מחודשת – או שמא עדיף לקרוע את דש החולצה, כמנהג אבלים, וללחוץ על מקש המחיקה ? בשער השלישי "להיות אישה כותבת" אגדנו מגוון מסות שמתייחסות לסוגיית האישה הכותבת – מה משמעותה והאם יש בהכרח שוני בין כתיבה של אישה לכתיבה של גבר . הסופרת שפרה הורן, המתארת במסה שלה את הלבטים של אישה הכותבת מתוך תודעתו של גבר, ומציינת את המלחמה של נשים סופרות להיחשב "רציניות" : מעצם היותי אישה סופרת נאלצתי לעבור דרך חתחתים עד שהתקבלתי, ואין אני היחידה . גם בארץ שלי, כמו בהרבה מדינות בעולם, נשים סופרות נחשבו לאורך השנים נחותות . אנחנו כתבנו על הבית ועל חיי משפחה, בעוד הסופרים הגברים בישראל כתבו על נושאים כבדי משקל כמו המלחמות, החיים בצבא, העלייה לארץ וכולי . על כן לא נחשבנו לסופרות רציניות . במקרה הטוב התייחסו אלינו בסלחנות כאל חביבות, אולי מעניינות אך לא נחשבות . המסה של שיח'ה חליווה עוסקת בשאלת כוחה של הכתיבה לשנות את מציאות החיים של נשים, לרבות האלימות המופנית כלפיהן :
|
|
|