|
|
Page:11
11 מלאכת הטיפול הלאקאניאני הלאקאניאנית על אודות המציאות, במקומה של השפה במציאות זו ובערכים האתיים הנגזרים מההנחות הפילוסופיות . ההנחה הלאקאניאנית הבסיסית לגבי המציאות היא שהמציאות היא הנחה . החידה שמנסה האנליטיקאי לפתור היא כיצד המטופל מַבְנֶה את המציאות שלו כהנחה המתקיימת לאור הסימפטום שלו ומתוקפת על ידו ; או במילים פשוטות יותר, מהו הסיפור שהאדם שוכן בו על מנת לקיים תשוקה וכיצד הסימפטום מתקף סיפור זה כמציאות . הפרספקטיבה הקלינית הנגזרת מהאתיקה הלאקאניאנית בוחנת פתולוגיה במונחים של תשוקה . אם ההנחה הפילוסופית היא שמציאות היא הבניה סמלית, והנגזרת האתית היא שיש לקחת אחריות על יצירת המציאות, אזי הפרספקטיבה הקלינית הנובעת מכך בוחנת מצוקה נפשית כפונקציה של הבניית מציאות של השתוקקות ( באופן מוצלח או לא מוצלח ) . למשל, ניתן להבין דיכאון כמצב של חוסר תשוקה וחרדה, או בשפה הלאקאניאנית מועקה, כמצב של תשוקה שמושאה לא ברור או מודחק, כך שסימפטומים הם אופנים לא מודעים של ייצוג תשוקה . על פי האתיקה הלאקאניאנית, האנליטיקאי שואל שוב ושוב על התשוקה מתוך התכווננות על פי הערך : האם אתה חי על פי התשוקה הקיימת 2 אין זו אתיקה הדוגלת בנורמליות, באדפטציה, בהליכה בך ? בשביל הזהב של האמצע, בסוציאליזציה או בעמידה בציפיות של אנשים אחרים, וגם לא בשלוות נפש, בהישגיות, בנזירות או בדתיות כזו או אחרת . מכיוון שהבחירה החופשית נתפסת ככפופה לתנאים של בחירות לא מודעות, הדגש אינו על התשוקה של האדם אלא על התשוקה הקיימת בו גם אם באופנים לא מודעים . מטרת הטיפול היא לעורר במטופל את הסוכנות הפנימית של הבחירות הלא מודעות ולהביאו להזדהות עמה, כך שיוכל לומר, “בהינתן 2 . Lacan, J . ( 1992 [ 1959 ] ) , The Seminar of Jacques Lacan, Book VII - The Ethics of Psychoanalysis, p . 60
|
|