sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

9 בחיבורו הסאטירי המפורסם ה ש ב ח ל ט י פ ש ו ת ( 1509 Moriae Encomium id est Stultitiae Laus, ) , לועג ארסמוס לעמים מסוימים שמייחסים לעצמם, על פי טבעם, סגולות עילאיות, ייחוס אצילי, למדנות, ועוד . כך, למשל, הבריטים מתהדרים ביפי תוארם, בכישרונם המוזיקלי ובמזונם המשובח ; הסקוטים מתרברבים באצילות מוצאם, בייחוסם לבית המלוכה ובהצטיינות בדיאלקטיקה ; הצרפתים מתגאים בגינונים מעודנים . ארסמוס ממשיך ומציין את הפריזאים, האיטלקים, הרומאים, הוונציאנים, היוונים, הגרמנים והספרדים . כל קבוצה אתנית או עירונית כזאת מתהדרת בכך שניחנה בסגולה ייחודית, או אף יותר מאחת . שתי קבוצות חורגות מן הכלל : הטורקים, אספסוף ברברי המתייהר בדתו ובז לנוצרים על אמונתם הטפלה, והיהודים, שעדיין ממתינים למשיח השקר שלהם ודבקים במשה נביאם עד עצם היום הזה . וכך, על פי ארסמוס, הטורקים והיהודים הם היחידים שלא התברכו בסגולה או במעלה כלשהי, והם מוגדרים אך ורק על פי דתם, כלומר על ידי התנשאותם הדתית . מעניין, דווקא כאן לועג ארסמוס להסתכלות הסטריאוטיפית הרווחת בזמנו . אך האם ראייתו את היהודים לא הייתה סטריאוטיפית ואולי אף גזענית ? כיצד צריך להעריך אבחנה שעל פיה הטורקים והיהודים לא ניחנו בכל מעלה שהיא ? אלא שזוהי דוגמה שולית ביחס לגוף העדויות שספר

פרדס הוצאה לאור בע"מ


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help