|
|
Page:12
בתיה זיבצנר, דוד להמן 12 התחזקותה של נטייה המבליטה את התעצמותם של היבטים דתיים מעבר לחיי היומיום של המאמינים התומכים, והמעטתה של סוגיית ההשתייכות האתנית כנושאים למאבק . מגמה זו, כפי שנדונה בספר, סימנה את התפתחות התנועה לאחר שנות ה – 90 . המגמה מקבלת, בין היתר, ביטוי במישור החוקתי, למשל בחוק החמץ שבאמצעותו התנועה מדגישה את רצונה לשמור על הצביון היהודי של המדינה ומוכנה לעמוד בפרץ מול ניסיונות לכרסם בו . חוקים אחרים שניסו לקדם, כמו לאפשר לשר הדתות לדרוש הקמת מועצה דתית שתמומן על ידי הרשויות המקומיות בכל יישוב ויישוב, מיועדים לאפשר את שמירת האיזון בין קידומם של אינטרסים סקטוריאליים — שאותם התנועה חרטה על דגלה — לבין מטרות דתיות כלל – חברתיות . בדרכים מסוג זה התנועה מחזקת את המתח בין הדרה עצמית לבין הכלתה כשחקן בעל השפעה מרכזית בשדה הפוליטי . המישור השלישי שהרחיב את מוקד המשיכה של התנועה הוא פנייה לשכבות ממעמד כלכלי נמוך, פנייה שבאה לידי ביטוי באופן נקודתי בדרישות שהציבה המפלגה כתנאי להצטרפותה לקואליציות או בהצעות חוק פרטיות . דוגמה לכך היא הצעה לשינוי הסדר הקצבאות לילדים — שיפור התנאים הוא אמצעי בעל השפעה ישירה על קהל תומכי התנועה . נושא זה, כמו סוגיות נוספות שהעלתה הסיעה, זכו לביקורת מטעם קבוצות רחבות באוכלוסייה הכללית . מנהיגי התנועה, לעומת זאת, הצדיקו את צעדם על ידי טיעונים על אודות קיפוח שנגרם למשפחות ברוכות ילדים במשך תקופה ארוכה . דוגמה נוספת הוא "חוק נהרי" אשר באמצעותו צפויה הגדלה של תקציב הרשויות שבהן מצויים מוסדות חינוך המוגדרים "מוכר שאינו רשמי", הגדרה הכוללת את רשת החינוך של תנועה . באותה הצעה הוכנסו סעיפים המאפשרים אי – הוראה של לימודי הליבה, כלומר הלימודים המיועדים לפתח ידע המאפשר רכישת מיומנויות מתאימות לשוק העבודה המודרני . פתיחתה של מכללה חרדית הוא מהלך אשר זכה ללגיטימציה מהמנהיג הרוחני של התנועה . הענקת תארים אקדמיים במסגרת ייחודית מיועדת להקל על השתלבותן של נשים בשוק העבודה, אשר מהווה ממד נוסף בחיזוק גבולות המובלעת החרדית – מזרחית שהתהוותה בחברה הישראלית . תהליך זה נדון בהרחבה בספר שלפנינו . שינוי נוסף שהתחולל בדרכי התנועה הוא האקטיביזם של ראשיה בנושאים הקשורים לבנייה בהתנחלויות ולמדיניות במזרח ירושלים . כיוון פוליטי זה, שהיה הרבה פחות מודגש במהלך כהונתה של המפלגה בממשלות העבר, מעמיד את ש"ס באופן ברור כמפלגה המתנגדת לפשרות מדיניות, נושא שהיה
|
|
|