|
|
Page:11
תקצירי המאמרים [ 11 ] את הנעשה אין להשיב ריש לקיש ורבי יוחנן על עבר, עבירות והזכות להישכח יובל גולדפוס אנו רגילים לחשוב על הזמן כעל ציר חד-כיווני שבו העבר קובע את ההווה, הקובע בתורו את העתיד . זכות האדם החשובה ביותר בכל הקשור ליחס בין האדם לעברו היא הזכות להישכח ( the right to be forgotten ) , אחת הזכויות הדיגיטליות החשובות ביותר של המאה העשרים ואחת, המבקשת לאפשר לאדם להתנתק מעברו . אף שזכות זו נדונה כיום בעיקר בהקשר של העולם הדיגיטלי ומרחב הסייבר, אפשר למצוא לה שורשים עמוקים במסורת היהודית בכלל ובאיסור אונאת דברים בפרט . באמצעות עיון פילוסופי-פרשני באיסור זה ובסיפור התלמודי המפורסם על פגישתם של ר' יוחנן וריש לקיש יצביע מאמרי על מורכבות היחסים בין העבר, ההווה והעתיד, במיוחד בכל הנוגע לתפיסת העצמי ( self ) וליחסים בין היחיד לחברה, ובכך יטיל אור חדש על הזכות להישכח . למאמר כמה שלבים : ( 1 ) הצגת הרקע הרעיוני של הזכות להישכח ; ( 2 ) ניתוח שורשי איסור אונאת דברים ; ( 3 ) קריאה פרשנית המבקשת לעמוד על שורשיהן הרעיוניים של גישות רבי יוחנן וריש לקיש לעניין כוחה של התשובה ומידת יכולתה להשפיע על הקשר בין האדם לעברו ; ( 4 ) העמקה בגישת ריש לקיש באמצעות חיבור בין גישתו לבין זו של הפילוסוף המודרני ג'ורג' הרברט מִיד בנוגע לתפיסת העצמי ולקשר בין העצמי לעברו . לבסוף, המאמר יראה כיצד החיבור בין גישת ריש לקיש לגישת מיד מאפשר קריאה מורכבת ומהפכנית של הרב-כיווניות ושל ההשפעות ההדדיות בין ההווה לעבר, ובכך משמש בסיס איתן לזכות להישכח וכר פורה להבנת מטרותיה . "גם ציפור מצאה בית" הנפילה למרחב הביתי וכאבי עקרת הבית כדרמה תיאולוגית בשמש שקהלת לא ידע לסיון הר-שפי טפת הכהן-ביק במאמר זה אני עוסקת בספר "שמש שקהלת לא ידע" מאת סיוון הר-שפי ומבקשת לראותו כחלק מתופעה רחבה של התהוות פמיניזם דתי פוסט-ליברלי . הספר מתאפיין בהיפוכי פרספקטיבות ומוסר את הדרמה של הנשמה הנופלת ( או עולה ) אל תוך הגוף . אני טוענת שהר-שפי חוזרת לבית ממש ולגוף האנושי ומתמודדת עם החומריות הממשית שלהם, ולא רק כסימבול לעולמות העליונים . בעזרת המושג "דירה בתחתונים" נכנסת הדוברת — הנשמה, המיוצגת בדמותה של הציפור המעופפת — אל תוך העולם הזה, בבחינת "גם ציפור מצאה בית" . זהו תהליך הפוך מהפרויקט הפמיניסטי, המנוסח לרוב במונחים של "שחרור" והתפשטות מרחבית . הספרות הפמיניסטית מתבססת על agency ואוטונומיה, על
|
|
|