|
|
Page:10
פשיעה בע״מ | 10 על הגדר . רובנו אזרחים שומרי חוק שמעוניינים להיות ישרים ולעשות את הדבר הנכון, אך עלולים בכל זאת להתפתות . ככל שהפיקוח עלינו יהיה מזערי, ככל שהחינוך יהיה רע יותר, ככל שהחברה תאותת שפשיעה היא דווקא דרך חיים מקובלת — כך יותר ויותר אנשים ייטו לכיוון השלילי . מאידך גיסא, ככל שיהיה ברור שהפשע רע ושהפושע משלם מחיר כבד — 80 אחוזים מהחברה יקפידו ללכת בדרך הישר . פשיעה מתרחשת בדרך כלל כשיש מפגש של שלושה מרכיבים : הזדמנות, מצוקה והצדקה . הזדמנות, לדוגמה, היא אדם שעובר ברחוב ומבחין במחסן פתוח ואין איש רואה, או עובד בכיר שמגלה שיש לו יכולת להעביר כספים בלי שאיש ישים לב . הזדמנות כשלעצמה אינה מספיקה בדרך כלל לביצוע הפשיעה . לרוב צריך שתהיה לאדם הצדקה פנימית לפשע, או מצוקה שדוחפת אותו לכך . בשביל עשרת האחוזים הקיצוניים באוכלוסייה משני הקצוות ההצדקה תמיד אינה קיימת, או תמיד נמצאת . מי שיש לו נטייה לפשוע לא יראה בעיה מוסרית ממשית בגניבה או באלימות . אך הרוב, 80 האחוזים, יעשו זאת אם ימצאו לכך הצדקה, או אם ייקלעו למצוקה . אדם יכול לגנוב מן המעסיק כי "כולם עושים כך", או כי "הוא ממילא חייב לי, אני עובד קשה מדי" . אם הוא נכנס לחובות, גם אז הוא עלול להידחק לגניבה . ואחרי המניע, הוא צריך גם את ההזדמנות לעשות זאת . חסימת הזדמנויות ואיתור המקרים של הצדקות ומצוקות הדוחפים לניצול הסיטואציה הם מהתפקידים העיקריים שלנו . עלינו לגרום לאותם 80 אחוזים לפשוע כמה שפחות . בתוך ארגון או חברה עסקית, ככל שנקפיד על נהלים ברורים יותר, על אכיפה טובה יותר ועל פקיחת עין מתמדת, כך יותר עובדים יפעלו ביושר . ולהפך — ככל שנעצום עין ונחשוב שהארגון יכול להתנהל בלי פיקוח, נעודד בפועל גם עובדים ישרים מטבעם לנטות לצד הפלילי . זה נכון גם לחברה הישראלית בכללותה : חינוך טוב, פיקוח משטרתי וענישה מרתיעה יעודדו יותר אזרחים לשמור על החוק . היעדרם של כל אלה ייצור כאוס .
|
|