sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

12 אבא, אתה מאוד חזק ואמיץ באמת נחמד למרות מחלתך לא צועק ולא מתפנק . מבתך האוהבת, מורן אחרי כמה שבועות אימא הסכימה שאני ואחי נבקר . לפני הביקור התקלחתי, הסתרקתי ולבשתי חולצה כחולה עם הדפס של ספיידרמן ומכנסיים לבנים כדי שאבא יהיה גאה בי . חברה קרובה של אימא אספה את אחי ואותי מהכניסה לבניין . בדרך חלמתי בהקיץ, דמיינתי איך החיים יהיו אחרי שיעשו לאבא השתלת כליות . ניסיתי לא לתת לקוצים של ההתרגשות להשתלט עליי . אחרי עשרים דקות של נסיעה הגענו לבית החולים . בכניסה ראיתי אמבולנסים, אלונקות וכיסאות גלגלים . חטפתי בחילה . נשמתי עמוק וניסיתי להשתלט על ההרגשה הרעה . נכנסנו למבנה הראשי והלכנו במסדרונות ארוכים, קודרים ואפורים . ריח של חולי עמד באוויר . חיפשנו את פנימית ג׳ . הייתי מלאת התרגשות . לא ראיתי את אבא כבר שבועיים . אבא שכב במיטת בית חולים, גופו שמוט על המזרן, פניו חיוורות ועיניו עצומות . שאלתי את אימא אם אפשר להעיר אותו והיא אמרה לי שנותנים לו תרופות שמרדימות אותו והוא לא מסוגל להתעורר עכשיו . התחילה להיווצר לי גולה מכאיבה בגרון והעיניים החלו להיות נוצצות אבל חנקתי את הבכי חזק-חזק . אני אף פעם לא בוכה ליד אנשים . עמדתי ליד המיטה כמה דקות, הרגשתי כאילו עברו שעות . אימא שלי ואחי יצאו למרפסת . אבא שלי הושיט את ידו לתוך המכנסיים וגירד בביצים . הייתי נבוכה נורא, רציתי לקבור את עצמי בבור עמוק מתחת לאדמה . אולי באמת היה עדיף שלא אבוא . אחרי כמה שבועות הוא חזר הביתה חלש מאוד ועל כיסא גלגלים . אותי זה החריד . לא יכולתי לראות את הכיסא הזה בבית שלנו . החברים שלי היו יושבים עליו ומשתעשעים . אני לא הייתי מסוגלת לגעת בכיסא . לא הייתה לו בעיה ברגליים . הוא פשוט היה חלש מכדי

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help