|
|
Page:9
9 והגדת לבנך להאזין גם ל"דרכו" של הבן . בהמשך נדייק ונדגים את האופן שבו התפקיד החינוכי של החגים ברוח פסוק זה בא לידי ביטוי בעיצוב זהות ושייכות לאומית . הורינו עשו מהפכה מדהימה כציוֹנִים כששבו ארצה לאחר אלפיים שנות גלות והקימו מדינה . מומלץ לבני הדור השני והשלישי שנולדו בארץ לנסות לטפח את המכנה המשותף של כולם — חילונים ודתיים — עם זהות מגוונת . ההכרה בשונות אינה סותרת התמקדות במשותף . השונה אינו מפריד בהכרח . ראוי להתמקד במשותף יותר מאשר במפריד . התמקדות זו תעצים את תחושת השייכות ותטפח את הסולידריות ואת ההזדהות זה עם זה בעבר, בהווה ובעתיד . במקום להתעסק בשאלה "במה אנו שונים זה מזה ? " כדאי להתמקד בשאלה "במה אנו דומים ? " . מדובר בשותפוּת הדורשת התחשבות זה בזה . מדובר בגישה המעודדת להכיר בשוני הקיים, לקבל אותו ולכבד אותו ללא העדפה של מגזר זה או אחר וללא העדפה של זרם זה או אחר . עצם ההשתייכות של יהודי כלשהו לאחד הזרמים ביהדות אינה מקנה לו יתרון או חיסרון על פני אחרים . 3 הזו הדגש של הספר הזה מושם על האופן שבו הזהות המגוונת משתקפת בחגי ישראל . רש"י בפירושו כותב : "חנוך לנער — לפי מה שתלמד לנער ותחנכהו בדברים אם לטוב אם לרע . גם כי יזקין לא יסור ממנה" . דומה שהדגש בדברי רש"י הוא על החשיבות המכרעת בחינוך בגיל צעיר, בעודו נער . 3 . חזקי שוהם מציע בספרו להימנע מלזהות את התרבות האורתודוקסית ההלכתית עם "היהדות" . בדומה לכך, בדיון על השואה נראה שיש להימנע מזיהוי השואה עם היהדות . זיהוי השואה עם היהדות פוגם גם ביהדות וגם בשואה . היהדות אינה שואה . שוהם מציין ש"האורתודוקסיה ההלכתית – רבנית היא אחת מארבע התרבויות היהודיות הפעילות היום ואיננה יותר או פחות יהודית מהאחרות" . ראו חזקי שוהם, נעשה לנו חג, חגים ותרבות אזרחית בישראל , המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים : ,2014 עמ' 18 .
|
|
|