|
|
Page:15
מבוא 15 של נורמות החזון כולן, יקצין את המתח בין היותה של ישראל מדינה יהודית לבין היותה מדינה דמוקרטית ויעמיק את השסע החברתי בשאלות הזהות . ואכן, החשש הזה התממש : חוק-יסוד : הלאום נחקק מתוך מחלוקת, לעיתים עזה ביותר, ולא בהסכמה חברתית האמורה לאפיין כינון נורמות יסוד . הכנסת הצביעה בעדו בתנאים של "פוליטיקה רגילה" ולא בשעה של "רגע חוקתי" והליך חוקתי חגיגי . רבים סבורים שהוא נושא עימו פגיעה קשה בקבוצות חברתיות גדולות וחשובות שהם מבניה ובנותיה של החברה הישראלית, ראשונה שבהן היא קבוצת המיעוט הלאומי של הערבים אזרחי ישראל . בין שמדובר בפגיעה חוקתית של ממש, בזכויות של אזרחים, בין בפגיעה חברתית ותרבותית העולה מתהליך כינונו ומהעיקר שחסר בו — עיגון ערכיה הדמוקרטיים של המדינה, בכלל, ועיגון נורמות של שוויון בין אזרחיה, בפרט — חלקים נרחבים של החברה הישראלית סברו שהחוק הוא פוגעני כלפי המיעוט הערבי . כאמור, חוק היסוד הוא המשך מפעל הגדרת הזהות הישראלית . מטרתו המרכזית — 6 והיא קיבוע חוקתי של ישראל כמדינת לאום יהודית — חוזרת על הברור מאליו, מקובלת על רבים בציבוריות הישראלית . אף על פי כן, תהליך חקיקת חוק הלאום לווה במחלוקת ציבורית ומקצועית סוערת שנבעה, בעיקר, מכך שהחוק איננו כולל 7 התעלמות זו היא לצנינים סעיף המבטיח יחס שוויוני לאזרחי המדינה שאינם יהודים . 8 ועמדה גם במרכז הדיון המשפטי בעתירות שהוגשו בעיני המבקרים, וגם בעינינו, נגד חוק היסוד . האם היעדרו של ערך השוויון מחוק-יסוד : הלאום מחייב פרשנות המסיגה לאחור את ערך השוויון מפני הלאומיות ? אי-אפשר לדון דיון שיטתי בחוק 6 ע"ב 65 / 1 ירדור נ' יושב – ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית, פ"ד יט ( 3 ) ,365 385 - 386 ( 1965 ) . 7 מרתק לגלות שבסקר של מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך ביולי ,2020 במלאת שנתיים לחוק, התברר שמספר הישראלים המרוצים מהנוסח הנוכחי של החוק, בלא ההבטחה לשוויון, נמוך במיוחד — פחות מרבע ( % 23 ) . מספר נמוך יותר ( % 18 ) תומך בביטול החוק, והקבוצה הגדולה ביותר ( % 40 ) סבורה שיש לתקנו ולהבטיח שוויון, אם בדרך ישירה של הוספת סעיף שוויון, ואם בדרך עקיפה של הוספת התחייבות חוקתית לפעול ברוח הכרזת העצמאות, שבה הובטח השוויון . ראו ידידיה שטרן "שתי תעודות זהות" ידיעות אחרונות 2020 . 7 . 17 . 8 נוסף על זרם סוער של מאמרי דעה והתבטאויות של אישי ציבור ומלומדים, לא נגרע גם חלקן של הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת ה – 20 וביקשו לתקן את חוק הלאום : הצעת חוק – יסוד : ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי ( הוספת שוויון זכויות לכלל אזרחי המדינה ) ( פ / 20 / 5774 ) ; הצעת חוק – יסוד : ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי ( הרחבת תחולת ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל לעדה הדרוזית ) ( פ / 20 / 5750 ) ; הצעת חוק – יסוד : ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי ( הוספת מחויבות לשוויון זכויות ) ( פ / 20 / 5725 ) .
|
|