|
|
Page:13
13 את ילדיהן או את הסוציאליזם ? " השאלה קוממה אותי . ספונטנית, עניתי בכעס שאני לא בטוחה שראוי להציב משוואה כזו . הגבתי כפי שכנראה נהגתי להגיב תמיד, והוספתי : "ככה זה היה, מה הטעם לחטט בעבר . . . " היא המשיכה לעמוד עוד רגע לצדי, והבנתי שלא הייתה בה כוונה להכעיס . "זה מעניין", היא אמרה . "הקשבתי לך וחשבתי שאפשר ורצוי להביט בזה ממרחק הזמן ולראות מה ניתן ללמוד מכך . אותי כאישה וכאם, מתרבות כל כך רחוקה, זה מסקרן מאוד : איזו תשובה דרך החיים הזאת יכולה לספק לשאלת האימהות המודרנית, להתחבטות הבלתי נגמרת שלי, של חברותיי, של נשים רבות בעולם המערבי, בין קריירה, זוגיות ואימהות ? " ימים רבים חשבתי על השיחה הזו, על כך שנשים מתרבויות שונות, שמעולם לא שמעו על קיבוץ, נסערו מעניין מרכזי אחד : איך פעלו והרגישו האימהות, האם האידיאולוגיה גברה על האינסטינקט, איך מרגישות הנשים הללו בפרספקטיבה של זמן ? לא היו לי תשובות, שהרי הכרתי רק את הצד הילדי . חשבתי על כך שאפילו עם אמא שלי מעולם לא ישבתי לשיחה עמוקה בנושא הזה . בעוד שנים בודדות לא יחיו עוד נשים שגידלו כך את ילדיהן, ולכן חשבתי שזה הזמן לשאול ולהקשיב באמת . הפכתי את השאלות של חברותיי הזרות לשאלות שלי, ויצאתי למסע אל סיפורן של האימהות בקיבוץ . התחלתי לחפש את האימהות ההן . רציתי לבנות קולאז' מגוון, שיהיו בו נשים מעשורים שונים ומזרמים שונים בתנועה הקיבוצית, נשים שעברו סוגים שונים של ילדוּת טרם היותן אימהות בקיבוץ . לא רציתי סיפור של לילה אחד או קיבוץ אחד, אלא בחינה של אורח חיים ייחודי מהפרספקטיבות של אימהות שונות שכל אחת מהן עשתה כמיטב יכולתה, לפי הבנתה וכוחותיה, כדי להיות אמא .
|
|