|
|
Page:13
האפשרויות שלהם . רק כשהם עומדים מול המוכר הם מגלים שביום חם כזה , אחרי טיול של שש שעות , הם רוצים דווקא שתייה בלי הרבה סוכר , או דווקא עם . היזמים הם אלו שמרחיבים ללא הרף את האפשרויות העומדות לפנינו . הם עושים זאת לא רק בעזרת חידושים טכנולוגיים , אלא בעיקר בזכות מחשבה יצירתית וחרוצה . האם לכל זה יש קשר לעובדה שישראל קירזנר אינו רק פרופסור לכלכלה , אלא גם רב אורתודוקסי ותלמיד חכם ? לא בהכרח . האם העמדות המדיניות של הלורד גלאדסטון , הפוליטיקאי הבריטי בן המאה התשע - עשרה , השפיעו על הספרים שפרסם על כתבי הומרוס ? אולי , ואולי לא . לא מעט אנשים גדולים עוסקים בכמה תחומים שונים , ולא תמיד התחומים הנבדלים הללו מזינים זה את זה במידה ניכרת , או לפחות באופן גלוי . נפתלות הן נתיבות הנפש ועמומות הן דרכי הדעת ; מי יידען . ובכל זאת , בהיסוס אצביע כאן על מקבילה אחת בין מחשבתו הכלכלית של קירזנר לבין הגותו היהודית של מורו ורבו , הרב יצחק הוטנר , מגדולי ההוגים היהודים של המאה העשרים . כפי שיראו קוראי הספר הזה , למדנותו הכלכלית של קירזנר דבקה בשיקולים כלכליים טהורים , ומתנזרת משיקולים ערכיים מפורשים . גם כאשר הוא מצהיר בפרק האחרון על שיקולים ערכיים , כוונתו למעשה לשאלה האם היזם תורם תרומה משמעותית למשק בכללותו . זוהי אכן שאלה ערכית , אך מצומצמת באופקיה וכלכלית מאוד במהותה . ובכל זאת , מבין השיטין של כתיבתו עולה גם שיקול ערכי אחר , עמוק יותר . " המרכיב היזמי הזה ", כתב קירזנר , " הוא האחראי להבנת פעולה אנושית כפעילה , יצירתית ואנושית , ולא פסיבית , אוטומטית ( . הטיעון הזה בעליל אינו כלכלי , במובן המצומצם 49 ומכנית " ) עמ ' של הביטוי הזה . זהו טיעון ערכי , או לפחות מסד לטיעון כזה . קירזנר רומז לנו שתיאורים אחרים של תורת המחירים מציבים את הסוכנים הפועלים בה — הקונה והמוכר גם יחד — כסטטיסטים הממלאים את פקודותיה האילמות של מערכת אטומה . המשוואה גוזרת עליהם את הקדמה למהדורה העברית | 13
|
|