|
|
Page:8
מזהה את עצמו כשמרן , ובפרט לאלו הלוקחים חלק בגיבושה של התנועה השמרנית בישראל . לקראוטהמר הייתה הבנה מפוכחת וריאליסטית של טבע האדם , הבנה העומדת בבסיסה של כל השקפת עולם שמרנית . האדם מסוגל אומנם לטוב , להקרבה , למסירות ולאלטרואיזם , אך בבואנו לחשוב על מסגרות פוליטיות , ועל פוליטיקה בכלל , נקודת המוצא שלנו צריכה להיות האדם בקומתו הנמוכה ביותר ולא הגבוהה ביותר . על כל משטר פוליטי להביא בחשבון שהאדם הוא יצור התאב לכוח , החושק בהכרה , המוּנע משאפתנות ואשר מסוגל לאכזריות יוצאת דופן , במיוחד כאשר הוא מתאגד עם אחרים לכדי המון משולהב . כך לימדה המאה העשרים : אין דבר שממנו יש לפחד יותר מפרצי התלהבות פוליטית המונית . קראוטהמר הכיר בכך . הראייה המציאותית הזאת של טבע האדם הוליכה את קראוטהמר להתגייס לצמיתות ובנחישות למחנה תומכי הממשל המוגבל על ידי חוקה . חוקות , ציין קראוטהמר בסיפוק , הן ריאקציונריות מטבען , ותכליתן היחידה היא " ריסונה של כל התלהבות בעתיד שעוד אינו נגלה לעין " . אם המסורת היא ביטוי , כלשונו של ההוגה הבריטי ג " ק צ ' סטרטון , לשלטונם הדמוקרטי של המתים , הנה שלטונה של החוקה הוא בגדר ביטוי לעריצותם של המתים — בבחינת פסגת שליטתו של העבר על העתיד המבטאת את חוכמתו . " צחוק הגורל הוא ", כתב קראוטהמר , " שלמרות כל אמונתו של העם האמריקני בעתיד ובשחר של יום בהיר , יציבותו המדהימה של הניסוי ששמו ארה " ב , תפארתו והצלחתו הם במידה רבה פרי הריסון והשמרנות הטבעיים שהונחלו לו בחוקה שעל פיה נוצר " . כמו אבותיה המייסדים של האומה , אם כן , קראוטהמר האמין כי לממשל צריכות להיות סמכויות מוגדרות ומוגבלות בלבד , וכי מטרתו והצדקתו של השלטון הן שמירתה והבטחתה של חירות הפרט . חירות זו — היה לו ברור — הינה הישג שברירי ולא מובן מאליו , היכול לחמוק בנקל מבין ידיה של כל חברה . קראוטהמר היה משוכנע שמישהו , | הקדמה למהדורה העברית 8
|
|