|
|
Page:12
12 אסתר פלד מספיק, מיוצגת אצל מיטשל גם בהקשר של מטרת התהליך הפסיכואנליטי . מהי מטרת הטיפול ? מצדו של המטופל, סיבת הפנייה בדרך כלל מובנת : אנשים מגיעים ל"טיפול נפשי" מפני שהם חווים חוסר נחת מתמשך או סבל בעלי הקשר מנטלי . מצדה של הפסיכואנליזה הפוסט – מודרנית, התשובה מורכבת הרבה יותר : האם מטרת הטיפול היא להפסיק את הסבל הזה ? האם לכך זקוק המטופל ? מיטשל מספק לשאלה זו את התשובה הבאה : כיום ניתן להבין מטופלים רבים כמי שסובלים לא מתשוקות ינקותיות קונפילקטואליות שניתן לבייתן ולהתמיר אותן דרך התבונה וההבנה, אלא מהתפתחות אישיותית מעוותת ) stunted ( ] . . . [ . מה שהמטופל זקוק לו אינו הבהרה או תובנה, אלא יותר חוויה מתמשכת של היות נראה, מעורב אישית, ובאופן בסיסי, מוערך וחשוב ) cared about ( ) שם : 25 ( . דברים אלה מתארים תנועה מ"הבהרה או תובנה" אל "חוויה מתמשכת של היות נראה ] . . . [ ומוערך" . תנועה זו בדגש של מטרות העבודה הפסיכואנליטית היא משמעותית יותר מכפי שנראה על פניו ; זוהי התנועה האופיינית לתרבות הפוסט – מודרנית : מאחר שבעידן הפוסט – מודרני האמת ה"אובייקטיבית" אינה קיימת עוד ) וודאי שלא האמת המוחלטת ( , לא נותר אלא לעסוק בחוויה הסובייקטיבית ובאיכויותיה ; אדם מגיע לטיפול בתחושה של חוסר משמעות, ויוצא ממנו בתחושה של היות משמעותי ומוערך ; זו כביכול המטרה של הפסיכותרפיה בכלל ושל הפסיכואנליזה בפרט . לכאורה אין בכך כל רע . אדרבא, השינוי באיכות חייו של אדם מחוויה של ריקנות ובדידות לחוויה מתמשכת של משמעות והערכה עצמית אינו עניין של מה בכך . דומה כי מוסכם על כל מי שעוסק באופן מעשי בפסיכותרפיה כי זהו מהלך משמעותי עבור המטופל והישג טיפולי הראוי להתכבד בו עבור המטפל . עם זאת יש בניסוח זה של המטרה הטיפולית טעם לפגם, שאינו חשוף כל כך כשמדובר בפרקטיקה, אך הוא בולט ומטריד הרבה יותר כשמשקיפים על הצהרה זו דרך הצוהר המטא – תיאורטי . מהו מעמדה של האמת בתהליך הטיפולי ? יש מי שיטען כי "אמת" היא ביטוי מופשט השייך לממד תיאורטי הנוגע לפרקטיקה הטיפולית באופן חלקי ביותר ; טיעון אפשרי אחר הוא שלאמת יש מעמד של אמצעי ולא של מטרה, והיא משרתת היטב את המטרה שתוארה לעיל . על כל פנים, המהדורה החדשה והמתוקנת של הפסיכואנליזה ) אליבא דמיטשל ( מגדירה את עצמה דרך החוויה של המטופל את עצמו כמשמעותי יותר ויצירתי יותר ממה שהיה כשהחל בטיפול, ולא, למשל, כמי שמסוגל לדעת את האמת ולשאת את הכאב הכרוך בכך . במהלך של retuctio ad absurdum די בכך שהמטופל הפיק מן הטיפול דימוי עצמי חיובי יותר, המאפשר לו להרגיש מעורב יותר בחיים . הגדרה כזאת של המטרה הטיפולית מעלה על הדעת ביטוי מתחום העבודה – הסוציאלית היישומית : המטופל מקבל "כישורי חיים",
|
|
|