|
|
Page:11
רםדיחתפ 11 כיון שנכנסו התחילה אשתו מריבה בו, אמרה : אי לך, לוט, עכשיו ישמעו אנשי סדום בדבר וידונונוּלהריגה, מה עשה לוט ? עמד וחילק את הבית לשני חלקים, חלק לעצמו וחלק לבני ביתו, והכניס האורחים לחלק שלו, כדי שלא יעלילו אנשי סדום על בני ביתו וינצלו הם מידם . 5 ואף על פי כן הלשינה עליו מרשעת זו והכניסתהו בצרה . מה עשתה ? הלכה אל שכנתה לשאֹל ממנה מעט מלח . אמרה לה : ולא היה סִפֵּק בידך להכין לך מנת מלח מבעוד יום ? אמרה לה : היה בידי די סיפוקי, אלא שבאו עלינו אורחים ומצטרך להם מלח . שמעו השומעים שעמדו שם וסִפרו הדבר בעיר, עד שידעו כולם ואמרו זה לזה : השמעתם ? אורחים באו לביתו של לוט . 6 אשת לוט מצטיירת במדרש זה כמרשעת המזוהה לחלוטין עם המוסר הסדומי המפוקפק . היא מלשינה, תככנית ומזלזלת בבעלה . אולם לחז"ל גם עמדה הפוכה, כמובא למשל במדרש הזה, המעניק לה שם פרטי, 7 עידית, המעיד על טיבה : עידית אשתו נכמרו רחמיה על בנותיה הנשואות שנשארו בסדום, והביטה אחריה אם הן הולכות אחריה, וראתה השכינה ונעשתה נציב מלח [ . . . ] ובכל יום ויום לוחכים אותה השוורים והיא נמוגה והולכת עד רגליה, ולמחרת צומחת ועולה וחוזרת לצורתה כקֹדם . 8 שימבורסקה שותפה להערכה אוהדת זו . לגרסתה אימהותה וחמלתה גברו על מחויבותיה ללוט . אחת הסיבות שבגינן הביטה לאחוריה לכיוון סדום, העתידה להיחרב כליל, היא שהשאירה שם שתי בנות נשואות, כמובע בשירהּ 'אשת לוט' : נִרְאֶה שֶׁהִבַּטְתִּי לְאָחוֹר מִתּוֹך סַקְרָנוּת . אַך מִלְּבַד סַקְרָנוּת יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ לִי סִבּוֹת אֲחֵרוֹת . הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר בְּצַעַר עַל קַעֲרַת הַכֶּסֶף . שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן — אֲגַב קְשִׁירַת הַסַּנְדָּל . שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף לְהַבִּיט בְּעָרְפּוֹ הַצַּדִּיק שֶׁל אִישִׁי, לוֹט . בְּוַדָּאוּת פִּתְאוֹמִית, כִּי לוּ מַתִּי, אֲפִלּוּ לֹא הָיָה עוֹצֵר . 5 . יי פאי : יגוכצתיפג,יםשס"ט,ית,ינ,יעמ'י 47 . ימקיפינםואיפיתתפאשוםיפתניכ,יי . 6 . י שת,ישת . ימקיפינםואיפיתתפאשוםיפתניכא,ינ . 7 . י ננסתפיישליאתיישישיי ( םשל"נ ) : י"מיתדפישתמיתדפ,ינטיתיתויםפ" . 8 . י פאי : יגוכצתיפג,יםשס"טית,ינ,יעמ'י 48 . ימקיפינםואיפיתרפקויחפתויאלועזפ,יננ,ייניאישילתיתסרפינושפ,י יופאילט .
|
|