|
|
Page:47
גיליון ,95 סיון תשפ"ג, יוני 2023 47 היו המנוע העיקרי של דיווחים, מעבר לדיווחים המיידיים . לדוגמה, קצין מחקר שהבין מתוך חומר קומינט על תנועת סוללת 6 - SA חריגה, או קצין מל"ם שאיתר ברישום מדיווחי טייסים מידע על משט סירות קומנדו . כך גם בכיוון ההפוך, כשקציני מל"ם, שהשתתפו בצוותי תכנון המבצעים, הביאו מידע במשיכה . הם הלכו לחפש אותו גם במקומות אחרים, כפועל יוצא של הקשרים שניהלו קציני המל"ם עם כלל הגורמים בקהילה, הם יצרו לעצמם תמונת מודיעין כוללת, שלא בהכרח תאמה את הערכות המודיעין של גופי המחקר, ולפעמים הייתה אף נכונה יותר . מבין כלל הנושאים של יצירת תמונת המצב המודיעינית וייצור מטרות לתקיפה, ראוי להתייחס לשניים, שהייתה להם השפעה גדולה במיוחד על התפתחות הלחימה : n תמונת המצב של היערכות סוללות הטק"א וניידותן . כאמור, מבצע "דוגמן 5", בשבעה באוקטובר, היה מיועד להשמיד את מערך הטק"א ברמת הגולן ולאפשר לחיל האוויר לסייע ביעילות לכוחות הקרקע בבלימת הצבא הסורי התוקף . המבצע בוצע בחיפזון, ללא הכנה מודיעינית מספקת ( לא בוצעה גיחת צילום מקדימה ) . בדיעבד, הסתבר כי סוללות ה - 6 - SA ניידות יותר משהוערך לפני המלחמה, והן שינו את היערכותן בהתאם לתנועת כוחות הקרקע . המטוסים תקפו אתרים ריקים ושישה מהם הופלו . ובעקבות זאת, חיל האוויר נמנע מלנסות לתקוף מערכי טק"א במשך ימים רבים . n המודיעין והמטרות של כוחות היבשה של האויב . עד למלחמה היה ברור במל"ם כי אמ"ן מחקר הוא הזרוע העיקרית לקבלת מידע על כוחות הקרקע של האויב ולהמלצה על מטרות לתקיפה . במהלך המלחמה, הסתבר כי אין תיאום בין המידע וההמלצות של אמ"ן לבין המידע וההמלצות בדרג הפיקודים בדרום ובצפון, ולפעמים גם לא לבין אלו שהוחלט עליהם אצל הרמטכ"ל . מתוך מודעות לשתי סוגיות אלו, נעשו תוך כדי המלחמה מספר פעולות והתאמות לשיפור מקורות המידע הרלוונטיים, ובראשן : הקמת מרכז דיווח ותקשורת לבסיסי חיל האוויר ; הקמת מערך לקבלת דיווחים של צוותי האוויר ; שליחת נציגים של מחמ"ן לתצפיות בחזית ; ושיפור הקשר וזרימת המידע עם החפ"קים הפיקודיים . עיקר עזרי המודיעין – מפות, דפי מטרה וכדומה – הוכנו ביחידת שט"ל 121 בתל אביב והופצו באמצעים שונים ליחידות . גם בתי דפוס אזרחיים "גויסו" לצורך כך . תוך כדי המלחמה, נוספו עוד ועוד מטלות חדשות ומיידיות שחייבו הקצאת משאבים משמעותית, שלא תוכננה כלל לפני המלחמה : n נדרשה נציגות של מחמ"ן בחפ"קים הפיקודיים . זו עסקה בעיקר בהיבטים של התרעה והצגת תמונת טק"א אויב למקבלי ההחלטות "הכחולים" ו"הירוקים" שם . בחפ"ק דרום היא סייעה להכוונת כוחות קרקע להשתלטות על סוללות טק"א ממערב לתעלה . n הצבת נח"אים בטיסות מודיעין שנודעו בשם "מריאנה" ו"אלון" . n השתתפות אנשי מחקר ומל"ם בתחקור שבויים במתקנים שונים ברחבי הארץ . n איתור מערכות אמל"ח ( אמצעי לחימה ) אויב שנפלו בידי כוחותינו, וייזום מחקרים לזיהוי ועדכון המידע על הביצועים שלהן . פעילות זו התנהלה פעמים רבות, קרוב לקווי החזית, בעקבות קבלת מידע על מטוסים או טילים שנמצאו על ידי כוחותינו . n השגת מידע רלוונטי לצורך איתור נעדרים וזיהוי שבויים . גם בפעילויות אלו, כמו ברבות מהפעילויות של מחמ"ן, האלתור היה מאפיין עיקרי של אופי ההתארגנות . אנשי מחמ"ן אוויר נדרשו לעבור במהירות ממצב שגרה למצב של מלחמה מלאה, מבלי שהיו ערוכים לה, קונספטואלית ולוגיסטית . ככל שגופי המשנה במחמ"ן היו מעורבים בפעילות השוטפת של חיל האוויר בשגרה, בראש ובראשונה ההתרעה והמל"ם, כך הם הצליחו להתאים את עצמם למצב מלחמה ולתפקד היטב . ליתר הגורמים היה קושי בלהיות מעורבים בתהליכי קבלת ההחלטות ותכנון המבצעים של החיל . יוזמות ואלתורים בכל הדרגים של מחמ"ן כיפרו, במידה רבה, על היעדר תהליכי עבודה סדורים ומתורגלים . קצינים ו"ילדים" ( כינוי החיבה לחוגרים במחמ"ן ) , שגילו יוזמה וביקשו להשפיע ולהזרים מידע רלוונטי לגורמים הזקוקים לו, מצאו דרכים שונות לממש את כוונתם . המשבר הגדול שיצרה המלחמה הניע את אנשי מודיעין חיל האוויר לבצע שינויים הכרחיים מייד לאחריה . פחות מחודש לאחר סיומה כבר נבנה מערך לשיפור זרימת המידע והערכות המודיעין, מעבר לדרג ההתרעה המיידי ; והוקמו מרכז המודיעין וצוותי מחקר זירתיים . זו הייתה אבן הדרך הראשונה במסע השינוי האינטנסיבי של מודיעין חיל האוויר, שמצא את ביטויו בתפקוד המוצלח שלו במבצע תקיפת מערך הטק"א הסורי במלחמת לבנון ( 1982 ) . מודיעין חיל - האוויר במלחמה הם יצרו לעצמם תמונת מודיעין כוללת, שלא ב הכרח תאמה את הערכות המודיעין של גופי המחקר, ולפעמים הייתה אף נכונה יותר פינוי פצועים בהטס ( באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ) . צלם : אבי שמחוני . . . והפקת לקחים מהירה ויעילה ! יוזמה תוך כדי תנועה . . .
|
|