|
|
Page:63
גיליון ,95 סיון תשפ"ג, יוני 2023 63 מסלול שאיפה עיקרי לעלייה חברתית רק אצל בני שכבה סוציאלית נמוכה . המחקר גרס כי הקצין המצרי מתאפיין ברמת אינטליגנציה נמוכה במידה רבה מהקצונה הישראלית ; רמת הידע הצבאי - מעשי שלו נמוכה ( אם כי הידע התאורטי שלו גבוה יחסית ) ; וכושרו בהפעלת מערכות מסובכות נמוך . המסמך ציין כי הקצינים המצריים לוקים בגמישות מחשבה, המאופיינת כמרכיב עיקרי בכושר אלתור ותושייה . לפיו, חשיבת הקצין המצרי פרימיטיבית , ואישיותו שטוחה, דלה, בעלת משאבים פנימיים חלשים, חסרת בגרות אמוציונלית, חסרת עצמאות ובעלת תלות רבה בחברה . הקצין המצרי חרד מן החברה ומתייחס אליה בחוסר אמון ואף בעוינות . הוא בודד בעולמו ושיתוף הפעולה שלו עם הזולת מועט . לטענת המחקר, המצרים אינם מבחינים בין מוסריות ויעילות : הטוב הוא גם החזק ( או היעיל ) , והחזק הוא גם הטוב . ברקע לכך עמד המשטר הנאצריסטי ( "הרע ברובו" עבור מצרים ) , שגרם לרגרסיה בהתפתחות הפסיכולוגית של האישיות המצרית, בעיקר בשל שלילת מחשבה חו פ שית יוצרת, קו נפו רמי זם ; התעלמות מן המציאות ; טיפוח אשליות ; וכן, דיכוי יוזמה, ריכוזיות, בריחה מאחריות והסתאבות בירוקרטית . כך, הניתוק מהמציאות גורם גם לקצין האופייני להציב לעצמו מטרות בלתי מציאותיות , שמקבלות לעיתים ביטוי של בריחה מן החובה, עד כדי עריקה ובגידה . "איש הצבא המצרי אינו עונה על הדרישות של כוח קרבי מודרני יעיל" . כסיבות לכך, ציין המחקר את הנוהג לטפח נורמות בירוקרטיות ו"חברתיות", במקום נורמות של צבא ככוח קרבי ; את הדגשת הכמות והזנחת האיכות ; ואת אופיו הלקוי של הסיוע הצבאי הסובייטי . זאת, כשברקע לכך עומדת גם רמתם הנמוכה של כלל המועמדים לקולג' הצבאי : מתוך כ - 15,000 מועמדים בשנה, אז, התקבלו 500 - 600 בלבד, ואף רמתם של אלה הייתה נמוכה . המכללה חיזקה בצוער הצעיר את חוסר עצמאותו האינטלקטואלית , ועשתה אותו קצין שינהל את המלחמה "על פי הספר" . היא עיצבה את דמותו כ "איש ניירת", בירוקרט הרחוק מהמעשה הצבאי, נטול נורמות של מפקד . אישיותם של רבים מן הקצינים הזוטרים – תואמת עוד פחות את התכונות הדרושות למפקד ומנהיג, מאישיות הקצינים הבכירים . רב - סרן מצרי, שהוערך על ידי החוקרים כקצין קרבי מעולה במושגים מצריים ( מנהיג הקצינים השבויים ) , הגיע למסקנה כי רמתם של הסגנים והסג"מים היא כה נמוכה, עד שלכאורה יש לסלקם, עד לאחרון שבהם, מן הצבא . לטענת המחקר, "ב - 1948 הגדרנוהו כ'קצין המנהל את הקרב לפי הספר' ; על פי התרשמותנו לא נשתנו נתוניו הבסיסיים עשרים שנה מאוחר יותר" . פרויקט מחקר שבויי 1967 הוא, ללא ספק, מסמך מחקרי חשוב מאוד, שנכתב באופן רציני ומקצועי ביותר . הוא פורס יריעה רחבה מאוד בשאלה : "מי היא מצרים ? ", ושימש בוודאי ככלי לימודי ממדרגה ראשונה לכל מי שעסק בתחום בעת ההיא . ראוי לזכור כי הדוח אומנם מתייחס למחקר על שבויי מלחמת ששת הימים, אך בגרסתו הסופית הוא הופץ כחמש שנים לאחר מכן . למרות שברור היה לכל קורא או משתמש כי מושאי המחקר מתייחסים למציאות שהכירו לאחרונה ב - ,1967 ניתן להניח כי הפצתו באפריל ,1972 יצרה , כנראה – לפחות אצל חלק מהקוראים או המשתמשים – הטיה, ונתנה לממצאיו תקפות ונופך הרלוונטיים למועד הוצאתו לאור . היינו, אפשר וזיכרון הממצאים היה טרי יחסית אצל המשתמשים, כמציאות עכשווית, גם ערב פרוץ המלחמה . כך, טרמינולוגיה בוטה וקשה ביותר שבה השתמשו הכותבים לתאר את מושאי מחקרם – כנראה העצימה, לאין שעור, את הדימוי השלילי של מצרים , בעוד חמש השנים שחלפו, בין 1967 ל - ,1972 עשו שינוי משמעותי . קשה להניח כי הקורא הנתקל במינוח מסוג זה ( "פרימיטיבי" ; "שטחי" ; "דל" ; "חלש" ; "תלותי" ; "כנוע" ; "חרד" ; "בלתי מוסרי" ; "שקרן" ; "מסואב" ; "בלתי מציאותי" ; "חסר עצמאות, יוזמה תושייה" ; "חסר אחריות ומשתמט ממנה" ; "מאבד עשתונות" ; וכדומה ) – יכול לעצב לעצמו דעה, שיהיה בה ממד חיובי כלשהו לגבי המצרים . ניסוח הדברים, והנימה המזלזלת והמתנשאת המשתמעת מהם, יוצרים רושם של הערכה מונוליטית שלילית, דטרמיניסטית, שאינה מאפשרת כל פתח ממשי לשינוי מהותי בעתיד . בנוסף, אחת המסקנות המתבקשות מדוח זה, שהופץ שנה ומחצה לפני שישה באוקטובר ,1973 היא שאופציית המלחמה ביוזמה מצרית קלושה ביותר ( אם אפשרית בכלל ) , ואם בכל זאת תעלה על הפרק – יהיה זה רק תוצר של הערכת מצב לקויה ושגויה ( ובמשתמע – המרשם לכישלון מצרי מובטח ) . המסר, הברור מאוד ממסקנות המחקר, הוא שנוכח התמונה הקודרת מאוד לגבי הנעשה בצבא – אין לכוחות הביטחון המצריים אפשרות ויכולת להתגייס מול אתגר הנחייה של הדרג המדיני לתכנן מהלך קרבי נגד ישראל . ראוי לסיים באזכור שני ממצאים של המחקר, שנדחקו לשוליו, שביכולתם היה להצביע על שהתרחש לאחר פרסומו : האחד, ההדגשה כי הכבוד הערבי - המצרי, שאבד במלחמת ששת הימים, יוחזר רק באמצעות השגת ניצחון ב"סיבוב המלחמה" הבא נגד ישראל . הממצא השני גרס כי לאחר מלחמה מוצלחת מנקודת מבט ערבית – מנהיג שייזום מהלך של שלום עם ישראל, לא יופרע על ידי העם . . . ממצאים אלה , שמצאו בצדק ביטוי גם בכותרות המסמך, מתמצתים, בדיוק היסטורי מלא, את שהתרחש בזירה המצרית - ישראלית שנים ספורות לאחר פרסומו . * מבוסס על עבודת הדוקטורט של הכותב . מחקר על שבויי 1967 לא תאם את המציאות ב - 1973 ה"הד" הפך לחוזר, וחיזק את הת פ י ס ו ת הקונ ס פ ט ו א ל יות השגויות אצל מי שיצרו אותן – חוקרי אמ"ן ברובד הלא פורמלי, היו הדברים מורכבים מעט יותר : רבים מחוקרי אמ"ן היו תלמידיהם של חלק מאנשי האקדמיה המדוברים פרופסור שמעון שמיר – מחקר רהוט שתשתיתו מופרכת ? ( ארכיון המל"ם ) קשרי אגף המודיעין עם האקדמיה ערב המלחמה
|
|