|
|
Page:45
45 המשבר הגדול שיצרה המלחמה הניע את א נ שי מודיעי ן חיל האוויר לבצע שינויים הכרחיים מייד לאחריה תוך כדי המלחמה, נוספו עוד ועוד מטלות חדשות ומיידיות שחייבו הקצאת משאבים משמעותית, שלא תוכננה כלל לפני המלחמה גיליון ,95 סיון תשפ"ג, יוני 2023 החודש שלפני המלחמה והחלטתו לצאת למלחמה המוגבלת ביעדיה הטריטוריאליים בסיני ( כאשר העליונות האווירית הישראלית אמורה להיות מנוטרלת על ידי המערך המסיבי של טילי קרקע - אוויר [ טק"א ] שהקימו המצרים לאורך התעלה ) – לא אותר על ידי המחקר במחמ"ן, כמו גם על ידי גורמי המחקר באמ"ן . לא כולם במחמ"ן היו שותפים להערכה ששללה אפשרות לפתיחת מלחמה על ידי המצרים והסורים . היו קצינים במחקר ובמל"ם שהעריכו את הצעדים בשטח – כהכנות למתקפה מצרית או מצרית - סורית . קצינים אלו לא היו חשופים, בדרך כלל, לכל המידע שהגיע מאשרף מרואן . שותפי הסוד למידע זה נתפסו כברי - סמכא, שלהערכתם יש משקל גדול יותר . כתוצאה מכך, הערכותיהם של הקצינים "האופוזיציוניים" לא השפיעו על ההערכות הרשמיות של מחמ"ן . גם במחקר אודות מערכות הנשק של האויב נפלו טעויות בהערכה, שהייתה להן השפעה משמעותית על המתרחש במלחמה עצמה : סוללות ה - 6 - SA הוערכו כבעלות ניידוּת נמוכה יותר וכבעלות טווח - ארוך יותר מאשר בפועל ; ולא הובן שלטילי האוויר - שטח "קלט", שבהם צוידו מפציצי ה - 16 - Tu המצריים, יש ראש ARMתויב , הננעל על קרינת מכ"ם ( מגלה כיוון ומרחק ) ומסכן את יחידות הבקרה של ישראל . מבחינת ענף מל"ם, המלחמה הייתה בפתח . קציניו היו מעורבים באופן אינטנסיבי בפעילות התכנון של מבצעים למצב של מלחמה, למשל, מבצעי תקיפת סוללות טילי קרקע - אוויר בחזית . הידיעות ההתרעתיות התרבו מאוד בשבוע הראשון של חודש אוקטובר, אך ההערכה נותרה ללא שינוי . בלילה שבין ארבעה - חמישה באוקטובר הסתבר כי המשפחות של היועצים הסובייטיים מתפנות ברכבת אווירית ממצרים ומסוריה . גם אירוע זה לא שינה את ההערכה הבסיסית כי מלחמה היא ב"סבירות נמוכה" . המצב גם לא הביא לשינוי בשגרת התורנויות השוטפת של תא התרעה במחמ"ן . כמו בכל שבת או חג – נשארה בערב יום כיפור, חמישה באוקטובר ,1973 משמרת שגרתית שהתבססה על חיילים סדירים ממדור התרעה ועל קצין תורן מתוך רשימה של קצינים סדירים, שהוסמכו לכך מכל ענפי מחמ"ן . הקצין התורן היה סגן יונתן לרנר . . . הח"מ, מענף מחקר . בשישה באוקטובר, לפנות בוקר, התקשרו ממד"ת ( מרכז דיוות תפוצתי ) אמ"ן להודיע על התייעצות דחופה בלשכת ע' ראש אמ"ן למחקר . לרנר עלה לשם ומצא בחדר את ראש אמ"ן, האלוף של מחמ"ן למצב של מלחמה . התחושה הייתה שפעילות מחמ"ן במצבי הבט"ש ( הביטחון השוטף ) למיניהם – במלחמת ההתשה ואחריה – יוצרת תפיסת הפעלה וניסיון מבצעי שמתאימים גם למלחמה כוללת . לא נעשו כל הכנות מיוחדות למצב לחימה – לא בכתיבת תורה או פק"ל, ולא בתרגול המחלקה למצב של לחימה . מלחמה נתפסה יותר למאפייני הבט"ש במלחמת ההתשה ו / או "יום קרב", מאשר במתאר של מתקפת אויב מסיבית, המחייבת היערכות מיוחדת לתקופת זמן ארוכה . כאמור, ברמה המערכתית, מחמ"ן היה שותף להערכת אמ"ן לגבי ההיערכויות החריגות בצבאות מצרים וסוריה, במהלך חודש ספטמבר 1973 . ביסודה של הערכה זו עמד המידע שהגיע בעיקר ממרגל הצמרת המצרי, אשרף מרואן , שלפיו המצרים מודעים לנחיתוּת חיל האוויר שלהם מול חיל האוויר הישראלי, ולכן לא יפתחו במלחמה ללא עליונות אווירית שתאפשר להם לתקוף את בסיסי חיל האוויר הישראלי . תמכו בכך ההערכות במחמ"ן לגבי צפי הצטיידות במטוסי מיג - ,23 שהגעתם הוערכה ככזו שתשנה את התמונה . הערכה זו של מחמ"ן חיזקה את ההערכה הכוללת של אמ"ן – שהנשיא אנואר סאדאת מודע לסיכוייו הנמוכים להצליח במלחמה מול ישראל, ולכן יימנע ממנה . השינוי האסטרטגי של הנשיא סאדאת מודיעין חיל האוויר במלחמה עשרה באוקטובר . סמב"ד, סופר - מיסטר צרפתי עם מנועים אמריקניים, חמוש ומתודלק לפני עוד המראה בטייסת 105 . ( באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון . צלם : מיכאל צרפתי )
|
|