|
|
Page:24
24 גיליון ,95 סיון תשפ"ג, יוני 2023 כפר משגשג מפויס והרעיף דברי שבח, ולא דילג על ה"נספחים", בניסיון להקדים רפואה לטרוניות שלא הגלידו : שכחו אותנו, קיפחו אותנו . רזי סימן לאיציק שהחבר'ה עייפים, אך באותו רגע הוא לא היה אלוף ולא שר ביטחון, אלא מפקד גדוד שמבצע את משימתו . למחרת, נסענו מערבה והגענו סמוך לתעלת סואץ . מרחוק ניתן להבחין בעצי פרי גבוהים ב"חיִץ החקלאי" מעבר לנתיב המים . סוללות העפר המצריות בגודל של גוליבר – נעלמו . בשטח אי אפשר לזהות את "טרטור", ובעצם לא הורשנו להגיע ממש למקום הקרב . הגענו קרוב ליעד . ההשתדלות אצל מלווינו המנומסים להתקדם עוד כמה מאות מטרים, לא צלחה . הסתבר כי על המשלט לא עיר יושבת, אלא כפר משגשג וסביבו שטחי שדות ומטעים מוריקים . התכנסנו לטקס זיכרון, שלפניו התחוללה חפלה מזרחית באוהל ענקי שהוכן מבעוד מועד . . . ביום שישי, חמישה באוקטובר, נמצאו חיילי 890 בחופשת חג . צה"ל כאילו בכוננות, אבל גדוד ה"שפיץ" בבית, לקראת תעסוקה מבצעית בעזה . כוח החלוץ, שכלל את פלוגה ג' של אהרון מרגל וקומץ אנשי מטה בראשות דרורי סגן מפקד הגדוד, התמקם כבר ביום חמישי במחנה החוף ובג'בליה . סגל הפלוגה יצא הביתה והחיילים נשארו עם קצין תורן . כך מצאתי עצמי בעזה בחמ"ל ( חדר מלחמה ) משועמם . כשהחלו לרוץ שמועות שמשהו, שאין לו שם מפורש, אולי קורה, נתקפתי דאגה . אסור להיתקע כאן, כשהגדוד יוצא לפעילות . בבוקר יום שישי, נפגע סגן מפקד המשטרה, רפ"ק משה כרמלי , ממטען צד ליד קולנוע נאצר, ויצא לי לטפל בפינויו במסוק . אחר כך דהרתי למחסום ארז, להביא את חברתי, שהיא היום רעייתי, ענת , לבלות איתי את יום כיפור . שישה באוקטובר היה יום הולדתה ה - 19 . בדרך, הכניס לי שוטר משטרה צבאית דו"ח על נהיגה בג'יפ סיור בלי משקפי מגן . את הערב העברנו – דרורי, ענת ואני – בשיחה על החיים . הייתי כבר עם רגל אחת מחוץ לצבא, לפחות באופן מנטלי . המחזור שלי ( אוגוסט 1970 ) כבר השתחרר, ושבועיים לפני המלחמה ביקשתי להקדים מעט את השחרור כדי להתחיל ללמוד . צריך לומר כי הצבא ואני לא היינו בידידות . לא הייתי חייל מצטיין ולא מפקד כיתה מורעל ולא מפקד מחלקה מבריק . ממש לא . לבה"ד 1 הגעתי כדי לשבור שגרה, ומתוך גאווה מטופשת בחרתי לחזור לגדוד כמפקד מחלקה . אחר כך, כדי להועיל יותר, נשלחתי לפי בקשתי לקורס קמ"נים . בשבת בבוקר צלצלה ענת הביתה, אל הוריה במעוז אביב, ונודע לה כי הוזעקה לבסיס . היא שירתה כצפ"טית ( צופן, פענוח טכני ) בבור של חיל הים בקריה . זמן - מה לאחר מכן, הזעיק איציק מרדכי את דרורי לבית - ליד וכך נסעו שניהם צפונה . בסיני ובגולן נפתחה המלחמה בתקיפת מטוסים, בהרעשה ארטילרית רצחנית, בצליחה של התעלה בדרום ובתזוזה של כוחות קרקע בצפון . בבית, בארץ, פרצה המלחמה ביבבה של צופרים . במחנה החוף, בעזה : "נאדה" . בגלל דממת רדיו של יום כיפור, היה הטרנזיסטור שלי פתוח על בי . בי . סי, וחוט של טלפון שדה שימש לו אנטנה . מאותו רגע ואילך, שימש אותי הטרנזיסטור כצינור מודיעין שערכו לא יסולא בפז . מקצת לוחמי הגדוד הגיעו לראס סודר בטיסה . אחרים הוסעו בשיירת אוטובוסים שאליה צורפנו, פליטי עזה, לאחר חפיפה קצרצרה עם גדוד כבר ב"סנור", בטירונות, נשתל בנו הרעל : אתם ארס הנחש, בקצה החנית, שישמיד את האויב . הצופרים הרעידו את העורף והרעשה ארטילרית את "קו בר - לב" הצנחנים של ה"חווה הסינית" ב - 1973 ( אתר החווה הסינית ) הלוח התלת - לשוני שהוצב במתחם "קריית אלאבטאל" / "החווה הסינית" ( ארכיון המל"ם ) חזרה בזמן, למלחמה ב - 73 חזרנו ל"חווה הסינית" כדי להיפרד ממנה לתמיד
|
|