|
|
Page:22
22 גיליון ,95 סיון תשפ"ג, יוני 2023 מתקפת הנגד הפיקודית התפכחות כואבת אל מול גבורה נוקבת לגבי קו המגע, היווה גם את הבסיס לפקודה הפיקודית לקראת מתקפת הנגד בשמונה באוקטובר . . . על בסיס התיאור המודיעיני הנזכר, התוכנית הפיקודית הבסיסית למתקפת הנגד הייתה : אוגדה ,162 בפיקוד האלוף אברהם אדן ( "ברן" ) , תתקוף מצפון לדרום, מאזור מעוז "מילנו" ( קנטרה מזרח ) ועד מעוז "מצמד" ( הפתח הצפוני של אגם המר הגדול ) , החל מ - 00 : 08 ועד הצוהריים . להזכיר, בפועל עמדו מולה שלוש דיוויזיות חיל רגלים מחופרות בקרקע, מתוגברות באמצעי נ"ט רבים וטנקים, כולל חטיבות שריון 24 ו - 15 . . . ולאחר מכן, לצלוח את התעלה על גבי אחד מהגשרים המצריים – שכלל לא התאימו למעבר הטנקים הכבדים של צה"ל, כ - 52 טון מול 40 טון בלבד של הטנקים המצריים – אף לא אחד התריע על כך . . . פקודת ההמשך הייתה שאם מהלך אוגדה 162 יצלח, אוגדה 143 בפיקודו של האלוף אריאל שרון תתקוף באופן דומה, מצפון לדרום, ממזרח לתעלה, בין האגם המר הקטן לסואץ ( מול שתי דיוויזיות חיל רגלים מחופרות בקרקע . . . ) . גם כאן, הונחתה האוגדה לצלוח את התעלה מערבה, במידה שקיים גשר מצרי, ולהשתלט על מרחב העיר סואץ – החלטה שנלקחה ללא ניתוח מודיעיני של היערכות האויב ומשמעויות הלחימה בשטח בנוי, לדעתי, מתוך שיקולי יוקרה, אינטרס או קפריזה מדינית, תוך התעלמות מהמשמעויות הצבאיות הרות האסון שלה . זמן לא רב לאחר מכן, התברר הפיאסקו המביך בשטח . . . שיכרון החושים וחטאת היוהרה מתוצאות מלחמת ששת הימים – השפיעו בצורה דרמטית על מקבלי ההחלטות ברמות השונות . התקפת הנגד בשמונה באוקטובר נשענה על מודיעין חלקי, ולכן גם התקבלה כהחלטה חפוזה ( אחרי יום לחימה אחד בלבד ! ) , ללא כל הבעת התנגדות מצד מפקדי האוגדות הלוחמות . חוסר מתן היזון חוזר לפקודות לא הגיוניות בתחומי אופי ויחסי הכוחות ( שריון מול מערכי חיל רגלים ) ; לוח זמנים קצר מאוד לביצוע ; ורצון עז להחזיר המצב לקדמותו במהירות האפשרית – היו בעוכרי מקבלי ההחלטות, מרמת המטכ"ל ומטה . מקבלי ההחלטות גם לא היו ערניים לשינויים שחלו בצבא המצרי מאז מלחמת ששת הימים : התפיסה של התקפה צה"לית ניידת – התעלמה בצורה מוחלטת מאופיו ויכולותיו של חיל הרגלים המצרי, שהיה מצויד היטב בכלי נ"ט מגוונים שהפעלתם פשוטה . זאת, למרות כל הלקטים המודיעיניים שהופצו בנושא . ראיה לכך הייתה שאנשי תח"ש ( תורת חיל השריון ) , שידעו על הימצאות טיל ה"סאגר" בזירה המצרית, לא הוציאו כל הנחיה או תרגולת להתמודדות מול האיום שהוא יוצר בשדה הקרב, מאז שנודע לצה"ל על הימצאותם, כבר בשנת 1970 . המצרים הוכיחו כי הטנקים של צה"ל, כנושאים בלעדיים בנטל המתקפה, פגיעים מאוד בעת תקיפת מערכי חיל רגלים, בביצורי שדה הרוויים בנשק נ"ט . אלה, ואמצעי האש הארטילריים הרבים, הצליחו להדוף ולפגוע קשות בניסיונות התקיפה הצה"ליים . ומשפט סיכום באשר למודיעין : במלחמת יום הכיפורים, בגזרת פיקוד הדרום, בלטו בצורה חריפה חוסר בתקשורת וחוסר בנוהלי עבודה מסודרים ומתורגלים בכל הרמות . גם אלה תרמו את תרומתם השלילית לתוצאות הקשות של מתקפת הנגד בשמונה באוקטובר 1973 . חדר המודיעין המרכזי היה בגודל של פחות משישה מ"ר ובו נעשתה כל עבודת קריא ת הי דיעות, עיבודן, כתיבת דוחות והעלאת נתונים על מפות המודיעין גדליה לא הדגיש מספיק בדבריו את הסכנה הקיימת ליחידות השריון של צה"ל מריבוי כלי הנ"ט ( נגד טנקים ) , לסוגיהם השונים, לרבות טילי ה"סאגר" . כותב המאמר, על הקרקע, עם כוח צנוע של זחל"מים . נשקו ה"כבד" ב'הכתף' וה"קל" חגור על מותניו . ( ארכיון המל"ם ) האלוף אברהם אדן מפקד אוגדה 162 . הגשרים המצריים לא התאימו לשאת את הטנקים הכבדים של של האוגדה . ( ארכיון המל"ם ) לקראת מתקפת הנגד הפיקודית
|
|