|
|
Page:21
גיליון ,95 סיון תשפ"ג, יוני 2023 21 המצרים הוכיחו כי הטנקים של צה"ל, כנושאים בלעדיים בנטל המתקפה, פגיעים מאוד בעת תקיפת מערכי חיל רגלים המודיעין למתקפת הנגד הפיקודית גנ"ד לספק לכוחות לוחמים ברמה הטקטית . תהליך זרימת המודיעין הטקטי מרמת מודיעין החטיבה למודיעין האוגדה ולמודיעין הפיקוד לקה מאוד . הייתה דרישה, תמוהה ולא ברורה, מקמ"ני האוגדות, שמודיעין הפיקוד יספק להם בשוטף מידע טקטי על חזית הלחימה ( למעשה מידע שאותו היו אמורים לאסוף בעצמם . . . ) . צינורות המידע המגוונים, ברמת האוגדה ומטה, לא הזרימו ידיעות כנדרש מחזית הלחימה . בגוף המודיעין ב"דבלה" לא היה כל מידע על תוכניות האיסוף האוגדתיות ( אם היו כאלה ) . ובסך הכול, תורת עבודת המודיעין בשלב ניהול הקרב, נשכחה ! הפורום שהתכנס ב"דבלה" בערב שבעה באוקטובר – כלל את הרמטכ"ל, אלוף הפיקוד, סגנו, קצין האג"ם, הקמ"ן, מפקד תא חיל האוויר בפיקוד ומפקד אוגדה 162 . מפקד אוגדה 143 לא נכח . כאורחים, שהו במקום רב - אלוף ( מיל' ) יצחק רבין והאלוף ( מיל' ) מוטי הוד . המפגש לא התנהל כקבוצת פקודות "תורתית", אלא כשיחה, במגמה להעריך את המצב ולגבש תוכנית אופרטיבית למתקפת הנגד הצה"לית למוחרת, קודם שהצבא המצרי יתבסס יותר בגדה המזרחית של התעלה . הפיקוד לא הוציא פקודת מתקפה כתובה ( וכמובן שלא הייתה תוכנית ופקודת איסוף פיקודית ) . קמ"ן הפיקוד, סגן - אלוף גדליה דוד , הציג למפקדים את הערכות האויב כידוע אז : הצבא המצרי צלח את התעלה מזרחה ושמר על אותם גבולות הגזרה שהיו לו בהיערכות בגדה המערבית, הן הארמיוניים והן הדיוויזיוניים . במילים אחרות, כל דיוויזיית חיל רגלים צלחה את התעלה מזרחה בגזרתה ושמרה גם על מיקום המערכים החטיבתיים כפי שהיו לפני החצייה . בדיעבד, הערכה זו הִתאמתה . הערכה זו התבססה גם על הכרת תוכנית המתקפה המצרית, שהתנהלה תחת מסווה של תרגיל "תחריר 14" . תוכנית זו של הצבא המצרי הייתה ידועה לגורמים השונים במטכ"ל ובמפקדת הפיקוד , כולל לאלוף הפיקוד . התוכנית הייתה ידועה גם למפקד אוגדה ,143 האלוף אריאל שרון , ששימש רק עד כמה חודשים קודם לכן כאלוף פיקוד הדרום, ולקצין המודיעין האוגדתי, אלוף - משנה יהושע שגיא , שהיה גם הוא קודם לכן קמ"ן הפיקוד . אולם בדיעבד הסתבר כי היא לא הופנמה כלל . סגן - אלוף גדליה הציג את הערכות האויב עד רמת החטיבה, לרבות מיקום יחידות השריון האורגניות וחטיבות הטנקים המטכ"ליות שהוכפפו לדיוויזיות חיל הרגלים ; והעתודות העיקריות שטרם חצו, והיו ערוכות עדיין בגדה המערבית . ההצגה התמקדה בכוחות בגדה המזרחית, כפי שאותרו בדוחות פענוח גיחת הצילום האחרונה, שהופצו על ידי המרפ"ז ( מרכז הפענוח הזירתי ) . אולם גדליה לא הדגיש מספיק בדבריו את הסכנה הקיימת ליחידות השריון של צה"ל מריבוי כלי הנ"ט ( נגד טנקים ) , לסוגיהם השונים, לרבות טילי ה"סאגר" . ידענו על רכש מסיבי של טילים אלה לפני המלחמה ועל הצבתם באופן אורגני בכלל בכל הצבא המצרי, ובפרט בכל אחת מיחידות חיל הרגלים שלו . לדעתי, משמעות האיום הזה לא נקלטה כלל, למרות שחודשיים קודם לכן הנושא הוצג על ידי, בנוכחות הקמ"ן, לאלוף הפיקוד הטרי . גיחות הצילום עצמן היו באיכות שהקשתה על הוצאת מסקנות . הן לא היו בקנה המידה הנדרש ולא בזווית הדרושה לפיענוח איכותי . הן אפשרו איתור כלים – משאיות, נגמ"שים, טנקים, גשרים ונקודות צליחה, אולם לא אפשרו להבין או להגדיר כיצד נפרסו כוחות חיל הרגלים ברמת הקרקע עם חצייתם את התעלה מזרחה, על פי מסגרות כיתתיות, מחלקתיות, פלוגתיות ולמעלה מכך . למפענחים לקח זמן רב יחסית ( לפחות שלושה ימים מתחילת המלחמה ) להבין מה הן "הנקודות השחורות" שהם מזהים בצילומי האוויר בקרקע . הסתבר כי עם צליחתו מזרחה, החייל המצרי הגיע לנקודה שבה אמרו לו להתמקם, חפר שוחה אישית "בצורת קדח" ושקע לתוכה . לא ניתן היה להגדיר מי נמצא בעמדת ה"קדח" ולבטח מהו סוג הנשק שבידו . כל יום, עם זחילתו של הצבא המצרי מזרחה, הם חפרו שוחות חדשות וכך הלאה, עד שנעצרו על ידי כוחות צה"ל במרחב "ציר החת"ם", כחמישה עד שמונה קילומטרים ממזרח לתעלה . בניגוד להנחיות התורתיות, לא התקבלו דוחות מודיעין מפורטים מהיחידות הלוחמות על היערכות האויב מולן . הייתה תחושה לקמ"נים האוגדתיים ולקציני המערך שלהם – כי מודיעין הפיקוד מסתיר מהם בצורה מכוונת מידע מודיעיני חיוני . נוצרה אווירה של חוסר אמון מוחלט, וקמ"ן הפיקוד נדרש להציג את פירוט היערכות האויב בקו, ללא מידע מהרמות הנמוכות ( המודיעין באוגדות ובחטיבות ) . הבעיה החמירה, כיוון שגם אג"ם הפיקוד סבל מחוסר ידע באשר לפירוט פריסת כוחותינו בשטח . השאלה באלחוט, "היכן אתה נמצא ? ", חזרה על עצמה פעמים רבות . בפועל, אג"ם הפיקוד לא הצליח להציג לפני אלוף הפיקוד את הקמ"ק ( קו המגע הקדמי ) של כוחותינו . באופן אבסורדי למדי, עבודה יסודית שנערכה בתא המודיעין ב"דבלה", היא שהצליחה להגדיר את קו המגע על פי דיווחים של תצפיות האויב . מידע זה רב - אלוף יצחק רבין שהה במקום כ"אורח" רב ניסיון . ( ארכיון המל"ם ) מקבלי ההחלטות גם לא היו ערניים לשינויים שחלו בצבא המצרי מאז מלחמת ששת הימים המודיעין הוויזינטי על המתרחש בשטח עבודת המודיעין מול גופי השטח ברקע הדברים, יש לזכור כי מאז מלחמת ששת הימים לא נערך כל תרגיל פיקודי לפחות בשתי רמות לקראת מתקפת הנגד הפיקודית
|
|