|
Page:35
גיליון ,95 סיון תשפ"ג, יוני 2023 35 נוצרה בי אז הטראומה המלווה א ו ת י ע ד ה יו ם . ש אל תי א ת עצמי למה לא נשמענו, למה לא שמעו אותנו . אלוף - משנה בצבא מצר ים , ש די ווח ש ל ו ש ה י מ י ם ל פ נ י הפתיחה באש כי תרגיל מתוכנן יהפוך למלחמת אמת בהינתן אות מסוים ואף על פי כן המלחמה נוע תנוע צוהריים והוא הציג בפניי מסמכים שהביא על מנת להציג בפני הוועדה . נדהמתי – הוא הראה לי דיווח ממקור פלשתינאי שאמר כי לא צפויה מלחמה . אמרתי לו, "אלי, מה עניין שמיטה אצל הר סיני ? אתה מביא לוועדה מידע ממקורות המדווחים בנושא הפלשתינאי, ומישהו מהם אמר שלא תהיה מלחמה . . . על זה אתה מתבסס ? " . לשאלתך אם ישראל לא הפסידה זמן התרעה כאשר זמיר, בעודו בארץ, לא דיווח לגולדה כבר לפנות בוקר ביום שישי, טרם צאתו ללונדון להיפגש עם מרואן – זמיר לא קיבל התרעה כלשהי, אלא את הבקשה של 'המלאך' לפגישה . אומנם בקשה זו הייתה דבר חריג והוזכר בה שהיא קשורה למלחמה, אבל היא הייתה רחוקה מלשמש התרעה . כמעט בכל שיחה בין זמיר למרואן עלה נושא המלחמה . בשיחה הטלפונית עם מפעילו, מרואן מסר את מילת הקוד למלחמה ולא הרחיב, למרות שהיו ברשותו מילות קוד נוספות וביניהן קוד למועדים . הוא לא דיבר על מועד – לא על יום ולא על שבוע, ובהתחשב באווירה ששררה אצלנו זה אימת את מה שידענו, אבל לא יצר משהו שאפשר להגדירו כ'אינסטנטלי - בהול' . זה אימת כי המלחמה קרובה, אך לא שהיא עלולה להתרחש מהיום למחר, ולכן צביקה החליט להיענות לבקשה ולנסוע ללונדון באותו בוקר ואמר, 'בוא נשמע מה קורה' . משום כך לא היה דבר חדש לעדכון ראש הממשלה מאיר בשעות המעטות שנותרו עד ליציאתו . זה היה אירוע מבצעי ולא היה נהוג להעביר לראש הממשלה מידע אופרטיבי . בבוקר, לפני המראתו, צביקה ביקש שאעדכן את המזכיר הצבאי שלה בדבר נסיעתו . בפגישתם השבועית סמוך ליציאתו, ידוע לי בוודאות שזמיר דיווח לגולדה שמקורות שלנו, ולא רק 'המלאך', מדווחים על מלחמה קרובה . אם אני זוכר נכון, הרי שידיעות אלה לא חלחלו, כי הן סתרו את התפיסות הנחרצות של ראש אמ"ן, של שר הביטחון ושל גורמים נוספים . לכן, סביר שצביקה העריך שאת מה שיש לו לומר לגולדה – הוא אמר ( האזהרה של חוסיין לא עלתה בשיחותיו עם גולדה, מכיוון שלהבנת שניהם, העניין לא נגע ל"מוסד" . . . אנחנו רק שימשנו אכסנייה לפגישה עימו ) . ראוי להעלות במעמד זה את תרומתו של זמיר להחלטת הממשלה לעכב את צליחת התעלה : עד לפרוץ הקרבות צביקה לא נטל חלק בדיונים שהתקיימו בממשלה . היו הרבה דיונים אצל דיין, שאליהם צביקה לא הוזמן . אחרי הפתיחה באש, גולדה הפנימה את אמינות הידיעות של מקורות "המוסד", ובפרט את בקיאותו של העומד בראשו, וזמיר הפך לגורם חשוב בפורומים אלה . גולדה וידאה שזמיר ייטול חלק בכל הדיונים . היא העריכה מאוד את היכולות של צביקה בתחום הצבאי ואת ההיכרות המעמיקה שלו עם צה"ל, מה שיכול היה לשמש בעיניה משקל נגד חשוב מאוד מול יועציה האחרים . ב - 12 באוקטובר 1973 התקיים דיון בממשלה על צליחת התעלה, שהייתה אמורה להתחיל למוחרת היום, כיוון שלצה"ל היה חשוב לצלוח כמה שיותר מהר . צביקה השתתף בדיון הזה . קיבלתי, דרך האנשים שלנו, מאחד המקורות שדיווחו באלחוט, כי בכוונת המצרים לפתוח בתוך יומיים בשלב השני של המלחמה ולהעביר את עתודת יחידות השריון שלהם אל הצד המזרחי של התעלה . התקשרתי למזכירות הממשלה וביקשתי להוציא את צביקה מהדיון, אבל במזכירות סירבו להוציא אותו מהישיבה . אחרי שכנוע הן הסכימו להעביר לו פתק שאני מבקש לשוחח איתו . הוא יצא מייד . דיווחתי לו על כך והוא שב לדיון והציע לדחות את הצליחה . גולדה קיבלה את הצעתו והחליטה לדחות את מועד הצליחה . אומנם, הטנקים המצריים צלחו אך כמעט כולם הושמדו על ידי צה"ל . להערכת ההיסטוריון אורי בר - יוסף , שחקר את המלחמה מהיבטים רבים, תרומה זו של צביקה זמיר מנעה מצה"ל אבדות קשות, ואולי אף תבוסה . צביקה זמיר – הידע, ההיגיון והגישה הותירו חותם על החלטותיה של ראשת הממשלה ( ויקיפדיה ) פרדי עיני עם ראש "המוסד"
|

|