|
|
Page:17
17 גיליון ,95 סיון תשפ"ג, יוני 2023 כ ב ר שכח נו ש ב - 0 7 9 1 נור ו קטיושות על ירושלים והכנסת, מאתרים באזור מנזר כר מיזן ובית סחור . . אם קצ ין ה אג " ם ה וא טוב , הרי שיחליף את מפקד הגדוד הראשון שנפגע ; ואם הוא חלש, הרי שמטבע הדברים יעבור מרכז כוננות ומלחמה הכובד, גם האג"מי, לקמ"ן נדחק ונדחה . במהלך הלחימה על ירושלים ומחמישה ביוני – פעלו גדודי החי"ר של החטיבה והסיירת החטיבתית באזור ארמון הנציב ; בכיבוש ארמון הנציב ומוצבי ה"נקניק" וה"פעמון" ; באזור מוצבי הרדאר ; באזור אבו - טור ; ופלוגותיה אף נכנסו בשערי העיר העתיקה . בתום הקרבות בירושלים נעו הכוחות ליעדיהם בהר חברון והשיתו ממשל צבאי על העיר והאזור . בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים השתנה הייעוד של חטיבת מחוז 16 . חשיבותה של ירושלים אולי התעצמה, אך שוב לא הייתה זו בעיה צבאית מיוחדת . המצור נפרץ והפרוזדור התרחב ונעלם . לא עוד קו עירוני ולא שטח ריבוני מנותק בהר הצופים . לצורך החזקת קו הגבול החדש במזרח לאורך הבקעה ובקו הירדן, בנה פיקוד המרכז חטיבה מרחבית חדשה . בשתי מִפקדות של החטיבות המרחביות שעמדו לרשותו ערב המלחמה, נעשה שימוש שונה וחדש בשליטה על יהודה ושומרון . המטכ"ל עסק באותן שנים בלחימה המתעצמת בחזית הדרומית על גדות הסואץ ובחזית הצפונית ברמת הגולן . בצד תכנון מערך ההגנה, עסקו בפיקודים דרום וצפון באינטנסיביות, גם בתכנונים התקפיים . העיסוק בתכנונים כאלה בפיקוד המרכז נדחק לשוליים . הגם שהפקודות חייבו תכנון אופרטיבי - הגנתי בגבול הירדן, הרי שכמעט לא היה לכך ביטוי ברמת פיקוד המרכז והכוחות שעמדו לרשותו . סדר הכוחות במילואים של החטיבה נותר בעינו ; סדר כוחות ענק של עשרה גדודים – ארבעה גדודי חי"ר ( חיל רגלים ) , ארבעה גדודי חי"מ ( חיל משמר ) , גדוד מרגמות כבדות, יחידת נ"ט ( נגד טנקים ) ויחידות חטיבתיות כמו סיור, רפואה ואספקה . אף אחד לא נתן את הדעת לאנומליה שנגזרה ממוטת שליטה בלתי אפשרית זו . ערב מלחמת יום הכיפורים מנה סדר כוחות החטיבה והמחוז 17,000 חיילים . גורמי התכנון והארגון ( תוא"ר ) המטכ"ליים והפיקודיים לא התפנו לעסוק במערך המילואים של החי"ר בכלל ובזה של חטיבת מחוז ירושלים בפרט . בניית האוגדות הקבועות ואיתן חטיבות השריון והחטיבות הממוכנות מיצתה, ככל הנראה, את כל הקשב בשנים שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים . האמל"ח של יחידות החטיבה הוחזרו לאחר מלחמת ששת הימים למחסני החירום שלהן במרחב ירושלים . מאותה עת, הן הפכו למאגר כוח אדם פיקודי - צה"לי לביצוע תעסוקות בט"ש ( ביטחון שוטף ) . פעילות האימונים לשמירת הכשירות המבצעית הצטמצמה לכדי "כמעט אפס" . כחלק מההזנחה של מערך החי"ר כולו, לא רועננו התקנים והמצבות . מצבת הגדודים בחטיבה עמדה לעיתים על % 120 . גם הנשק והציוד נותרו במחסנים כמעט כמו שהיו בשלהי מלחמת העצמאות . אומנם במחסנים ובתקן היו גם תמ"קי ( תתי - מקלע ) "עוזי" ורומ"טי ( רובי מטען ) FN , אך רוב הנשק האישי בגדודי החי"ר ובגדודי החי"מ היה המקנכ ( מקנ"כ – מקל נגד כלום . . . ) – הרובה הצ'כי . נשק הנ"ט האיכותי המשיך להיות הבזוקה הבלגית . גם הציוד התבסס ברובו על זה שנאגר במרחב ירושלים בשנים הראשונות של המדינה, כחלק ממבצע "נמלים", שבדרך כלל לא התאים לתקן הנדרש . כוננות "כחול לבן", באפריל - מאי ,1973 תפסה את מטה החטיבה עסוק בהכנות ובביצוע מצעד צה"ל לרגל השנה ה - 25 למדינה . הקמ"ן פעל בעיקר בכל הקשור לשילוב חטיבת צנחנים במילואים, בפיקודו של אלוף - משנה משה ( וחצי ) לוי , באבטחה ההיקפית של המצעד שעבר גם במזרח ירושלים . כחלק מהכוננות באותה עת, נתבע גם פיקוד המרכז לרענן את תוכניותיו האופרטיביות . זכורני שבמסגרת רענון תוכנית ההגנה "סלע", שנערך ב"מצודת כפיר", הקדים אלוף הפיקוד רחבעם זאבי ואמר שהמטכ"ל דורש זאת אף שלמעשה אין סיבה לכך, כי אין שום סיכוי לביצוע התוכנית . כך גם נראו ההכנות בשטח . הפיקוד לא נתן את דעתו למימוש אפשרי של התוכנית . מלבד קו דני אשר ( מימין ) , הכותב, עם מש"קי המודיעין של חטיבה ,16 בפאתי העיר סואץ ( ארכיון המל"ם ) פעם קמ"ן - תמיד קצין אג"ם
|
|