|
|
Page:12
ברכות 12 לפני כ - 100 שנה, ביוזמתו של הברון אדמונד דה רוטשילד, חפר החוקר הצרפתי, היהודי, ריימון וייל, בחלקה הדרומי של עיר דוד . בחפירותיו התגלתה, בין היתר, כתובת בשפה היוונית, הנקראת בשמו של האיש הנזכר בה "כתובת תאודוטוס בן וטנוס" . הכתובת חקוקה על לוח אבן, והיא הותקנה ככל הנראה בחזיתו של מכלול אדריכלי גדול ובו בית כנסת ואכסניה . באכסניה, כך מצוין בכתובת, התאכסנו אורחים שבאו לעיר מן הנכר . הכוונה מן הסתם לעולי הרגל היהודיים שפקדו את העיר בשלושת הרגלים . ניתן אם כך להניח, כי מתחם זה, ובוודאי האכסניה שבו, היה בנוי לצדו של רחוב מרכזי כמקובל בערים באותה תקופה . חפירותיו של וייל היו חלק מסדרה של חפירות שהתרכזו בעיר דוד מאז שלהי התקופה העות'מאנית . תוצאותיהן של החפירות הללו קבעו נחרצות כי בדרומה של הגבעה המזרחית של ירושלים שכנה עיר דוד המקראית, בירתו של דוד המלך, ושם התרכזו מוסדות המנהל של ממלכת יהודה . מן הממצאים החשובים שהתגלו בחפירות אלו ראויים לציון קטעים של רחוב אבן מדורג מימי הבית השני, הנמשך לאורך של כ - 540 מטרים מברכת השילוח בדרומה של עיר דוד, צפונה, לעבר מתחם הר הבית . לפני ארבע שנים, הפעם בהובלתם של חוקרי רשות העתיקות, חודשו החפירות הארכיאולוגיות לאורכו של הרחוב במטרה לחשוף לא רק את מלוא אורכו אלא גם את רוחבו, ואף חלקים משוליו . עד כה נחשף קטע רחוב מרשים במיוחד, שממנו אפשר ללמוד על מאפייניו האדריכלים של הרחוב המדורג : על השימוש בלוחות אבן גדולים לבנייתו, כמקובל בבנייה הציבורית של ירושלים בימי הבית השני, ועל היבטים שונים הקשורים בזמן בנייתו של הרחוב ובחורבנו במהלך אירוע המרד הגדול של היהודים ברומאים . חוקרי הרשות, מתוך הכרתם בחשיבות הממצא, בחרו לאמץ בחפירה זו, כמו גם בחפירות האחרות שרשות העתיקות מנהלת באתר, שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות, שקודם לכן לא נעשה בהם שימוש בחפירות בירושלים . שיטות מחקר מתקדמות אלו מציבות את המחקר הארכיאולוגי בעיר דוד בחוד החנית של המחקר הארכיאולוגי - המדעי בירושלים, ובארץ בכלל . שיטות אלה מאפשרות לחוקרים לדקדק בשאלות, שקודם לכן לא נבחנו כלל בארכיאולוגיה של ירושלים הקדומה . תוצאות המחקר זכו עד כה לפרסומים רבים, חלקם בבמות מדעיות מובילות בעולם .
|
|