|
|
Page:13
13 הקדמה אי-שמירה על תקינות פוליטית, על רצף רעיוני מקובל ועל הבניה רעיונית סדורה . מקריאה סבלנית בספר עולה התחושה שאין הדבר מקרי . הניהיליזם המסוים - אולי שובבות היא מילה מתאימה יותר - המבצבץ מבין דפיו אינו תוצר של רשלנות או עצלנות . להפך, צורתו עוקבת במסירות אחר רעיונותיו . כל תפנית וקפיצה, כל ציטוט המלווה בחיוך “מתחת לשפם“, תומכים במשימתו המורכבת והחשובה של המורה : מתן הנחיות בלי לתת הנחיות, השמעת קול בלי לחנוק את קולו של התלמיד . בעניין זה חביב עלי משפט אחד של סשה : “המציאות האמיתית היחידה באמנות היא לא המציאות של המתואר, אלא מציאות התיאור . אם האובייקט שבעבודתכם מפריע, אינו מובן ואינו ממלא שום תפקיד מועיל, אין לו מקום ברישום, גם אם קיומו במציאות המתוארת הוא 1 בלתי מעורער . “ יש ספרים רבים העוסקים בהוראת הרישום, הציור והפיסול, אבל רק מעטים מהם מצליחים להביא אל הקורא את קולו הייחודי של מורה גדול . קולו של סשה ילווה אותי עוד שנים רבות . 2 עידו ברונו ירושלים, 2016 1 ראו : ספר זה, עמ' 185 ( כל ההערות הן של עורכת הספר, אלא אם כן צוין אחרת ) . 2 עידו ברונו הוא מנכ"ל מוזיאון ישראל לשעבר ( הערת המחבר ) .
|
|
|