sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

9 מבוא : משילות משולבת | ליהיא להט נטע שר-הדר יצחק גל-נור 8 כך, למשל, מדיניות מתעצבתשל שחקנים ממגוון מגזרים, הנעשים שותפים . בדפוסים של שלטון רב-רובדי ( Multi - Level Governance ) , המאופיין באינטראקציות רשמיות ובלתי רשמיות בין רובדי שלטון — מקומי, אזורי, מדינתי ובינלאומי — לאו דווקא לפי מדרג כלשהו ( 2001 Peters and Pierre ) . לפיכך גוברת חשיבותם של כלי מדיניות המדגישים תיאום ושיח בין קבוצות ( 2006 DeLeon ) . כלי מדיניות אלה, המוגדרים "רכים", נעשים רלוונטיים יותר לנוכח היחלשותה של המדינה והשינויים 9 אם עד כה נהגו להישען בלעדית על מנגנונים כמו מדרג החלים בדפוסי תִפקודה . נוקשה ושווקים כלכליים לשם שליטה בחברה, כעת החל מַעבר לדפוסי משילות באמצעות רשתות מדיניות של שחקנים מכמה מגזרים, שיחדיו משפיעים ומיישמים מדיניות ציבורית ( 2012 Bevir ) . על רקע זה החלה להתפתח אסטרטגיה ממשלתית וחוץ-ממשלתית המתבססת על עבודה משולבת עם מגוון בעלי עניין לשם השגת 10 יתרה מזו, הובלת תהליכים לעיצוב מדיניות וליישומה בשילוב מטרות ציבוריות . מגזרים אחרים נתפסת גם כדרך פעולה יעילה להתמודד עם "בעיות זדוניות" 11 אלה הן בעיות מורכבות וחוצות תחומים שקשה להציע להן ( wicked problems ) . פתרון יחיד, ולכן שיתופי פעולה עשויים להיות אמצעי טוב יותר להתמודדות עימן ( 2016 . Williams et al ) . המקורות התיאורטיים של המשילות המשולבת הם בין-תחומיים : מדע המדינה, ניהול ציבורי, מדיניות ציבורית, סוציולוגיה, כלכלה ועוד ( ; 2012 . Emerson et al Williams 2012 ) . יתר על כן, יש חוקרים הרואים במשילות משולבת — הן בבחינת מושג הן בבחינת פרקטיקה — תופעה של העשורים האחרונים, ואילו אחרים גורסים 12 כי שורשיה נעוצים עוד במאה התשע-עשרה . אחת ההגדרות המקובלות בתחום היא הגדרתם של כריס אנסל ואליסון גש . הם קובעים כי "משילות משולבת היא סוג של הֶסדר הנוצר ביוזמת סוכנות ממשל אחת או יותר ומשלב בעלי עניין מחוץ לממשל בתהליך קולקטיבי של קבלת החלטות . תהליך זה מתאפיין בהיותו פורמלי, מכוון לקונסנזוס, ונבנה בדיון משותף שמטרתו לעצב מדיניות ציבורית או ליישמה או לנהל תוכנית או נכסים" ( Ansell and Gash 544 2008, ) . כלומר מדובר בהֶסדר פורמלי שמשתתפים בו בעלי עניין ( stakeholders ) המתקשרים זה עם זה הדדית בתהליך דיוני ( deliberative and multilateral ) . אחריותם 13 היות שהם מעורבים במישריןשל בעלי העניין לתוצאות המדיניות היא משותפת, 8 . Salamon 2002 ; Dunleavy et al . 2006 ; Stoker 2006 ; Vigoda - Gadot 2009 ; Pollitt and Bouckaert 2011 ; Howlett 2014 Rhodes 1994 ; 2000 ; Bevir 2012 ; Sørensen and Torfing 2021 . 9 Vigoda - Gadot 2009 ; Bryson et al . 2015 ; Lang 2019 ; Bianchi et al . 2021 . 10 11 . לפירוט מאפייניהן של “הבעיות הזדוניות“ ראו 1973 Rittel and Webber . 12 . ראו לדוגמה 2014 McGuire 2006 ; Ansell and Gash 2008 ; Emerson and Gerlak . 13 . שאלת אחריות הדיווח ( accountability ) היא שאלה מאתגרת ( ראו לדוגמה Jayasinghe et al . 2020 ; Triantafillou and Hansen 2021 ) . לאחרונה הוצע בעניין זה המושג “אחריות

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help