|
|
Page:10
מסע סוער | הקיבוץ 1932 - 1954 10 הר הגעש ההיסטורי התפרץ . שנים כבר חשו בהתקרב ההתפרצות, ניסו לחזות את הלהבות . אך מה שאירע לא דמה לנבואות, ולו הזועמות ביותר . י״ח ברנר כתב ב- 1905 אחרי הפוגרומים ברוסיה הצארית תחזית אפוקליפטית לעם היהודי שכללה את המספר שישה מיליונים : כי אם רואה אני את כל אשר קרנו כיום הזה רק כחוליה אחת ( עבה בלי שיעור מחברותיה ) בשלשלת הגדולה, הממושכה, האין סופית ; אם רואה אני ברור את השאול הרחבה הפתוחה אשר אין מפלט ממנה ; אם יודע אנכי שגם אלה שיש להם ארץ ויש להם הכל — אין להם כלום … אבל דמם, דמם הלא יש להם, דם-נפשם אינו נשפך בחוצות, מומי-מוות אינם מוטלים בהם לכל ימי חייהם — מוחי נפגם והולך, אחי [ . . . ] אלא שבכל זאת, אילו הייתי רואה אפשרות בעיר מקלט — דעתי פגומה, אחי . הבושת והחרפה ! דאגה ליהודי אמריקה, בשעה ששישה מיליונים תלויים בשׂערה שׂרופה ? בשׁעה שׁכפלַים כיוצאי מצרים נתונים ביד חיתו-טרף ומוכנים לטבח — דברים על תנאים רצויים להתפתחות היהדות יסורי מוות . אחי בני עמי נהיים להרג ולמשיסה . הגילוי האחד של הטרגדיה עולה באימתו על כולה . וכל דבר שאינו בא לרפא את השבר הזה לא לנו הוא . תקופה זו של ההתפרצות מאמצע שנות השלושים ועד 1948 הייתה שעת השיא בהשפעתו של הקיבוץ ועת מבחנו הדרמטי . אינני לוקח על עצמי לכתוב את ההיסטוריה השלמה של הקיבוץ אלא להביא מקורות היסטוריים שאני חושב כרלבנטיים לכתיבת היסטוריה כזו . אני אמנם כותב הערות והארות שוליים אך אין לי יומרה לסמכות לקבוע את חשיבותם של מקורות אלו דווקא . אפשר וצריך להביא מקורות נוספים ופירושים חלופיים למקורות המובאים בספר הזה . הספר מכוון לשיחה עם אנשים שפעלו כאן, עם הלכי רוח וחשבון נפש, עם עלילות וחלומות של אנשים שראו עצמם כבני הזמן . יש בו ניסיון לתאר את הדילמות בפניהן עמדו, לבטא משהו מחלומותיהם, משהו מן הסיוטים עמם נאבקו .
|
|
|