sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:14

14 | משפה למופע : לשונות יהודיות על הבמה בישראל בהמשך המחקר החלה להטריד אותי יותר ויותר המחשבה שהלשונות הללו אינן רק נספח לתרבות העברית, אלא יש בהן פוטנציאל תיאטרלי משל עצמן שעליי לפענח . זו הייתה אינטואיציה בלבד, ולכן תרתי אחר משענת תאורטית . בתחום התיאטרון לא מצאתי תמיכה, ולו משום שזהו מקרה יחיד במינו, כפי שהתברר לי בהמשך . אך מרגע שפניתי לכיוון פילולוגי, למחקר הבלשני ולחקר לשונות, התוודעתי לדיסציפלינה עשירה ומעודכנת העוסקת בלשונות בסיכון . למעשה יצרתי נישה מחקרית : תיאטרון בלשונות על סף הכחדה . גולת הכותרת של המחקר הייתה כאשר התחלתי להרהר בקיום אומנותי ותיאטרוני עצמאי ונפרד של לשונות אלו, שכבר אינן בשימוש יום - יומי . כאן הייתה נקודת המפנה מבחינתי : מאותו רגע התחלתי לחפש את הממד האומנותי הטמון בשפות שקיומן נעשה ערטילאי . התוודעתי לחוקרים ולמושגים אקדמיים שונים ומיוחדים מתחום הבלשנות, ובעזרתם ניסחתי את הגישה המחקרית של הספר . המסע האקדמי שלי היה גם אישי . הוא החזיר אותי אל המעבר הפרטי שחוויתי בין שפות : הגעתי לארץ בגיל 13 . השפה הרומנית שבה דיברתי עד אז, נותרה אפוא קפואה אצלי ברמה של ילדה בת 13 . בבית הספר בישראל רכשתי את הלשון העברית בעבודה עיקשת . בשנה הראשונה שייכו אותי להקבצה ג' בשיעורי עברית ( פעם היו הקבצות ) , אבל אז ביקשה המורה להעלות אותי להקבצה ב', בטענה שלא למדתי עברית ברחוב אלא באולפן, ואין לי שגיאות דקדוקיות . כעבור שנים נסעתי ללימודי דוקטורט בארצות הברית, והכתיבה האקדמית שלי התעצבה באנגלית . כמו כן למדתי צרפתית באהבה, ואני מבינה את השפה, אם כי הבנה חלקית . הוריי דיברו יידיש, זו הייתה השפה הסודית שלהם, אך לא דיברו בה די, ובנותיהם לא למדו אותה . עם זאת מילות האהבה והפינוק של אימי ביידיש נצרבו בזיכרוני . כאשר הלכו הוריי לעולמם, כמו התמקדה תחושת הכאב והגעגוע באובדן הלשוני . הפכתי להיות אילמת בשפה הרומנית, שפת הילדות . השתתקתי . כל אחת מהשפות ממלאת עבורי פונקציה אחרת, חלקית . בכל אחת מהן אני מוגבלת . התחושה של שפה לא מלאה, ההוויה המפוצלת והקרועה, החיים בין עולמות, הם החיבור האישי שלי לכתיבת הספר . המחקר הפנה אותי גם לדיסציפלינות שכנות : מושא החקר שלי משיק, ולעיתים אף חופף, לענפים כגון פולקלור או אתנומוזיקולוגיה . חקר הפולקלור אינו מסתפק בבדיקת מסורות, אמונות, מנהגים ואורחות חיים של עדות, אלא גם מנתח את השימוש בסיפורי עם, באגדות, בפתגמים, במשלים ובמעשיות בשפות השונות . גם השפעת הריקודים ושירי העם, שירי החתונה, ולהבדיל הקינות, על

מכון מופ"ת


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help