|
|
Page:8
8 | בשם החוק עצמה קבעה, הוא מורכב ומסובך . אולם פרשנות החוקה, הנעשית על ידי בית המשפט, היא בעלת תוקף חוקתי, כלומר ניצבת מעל חקיקת הקונגרס וחקיקת המדינות . התוצאה היא שבכוחו של בית המשפט להעניק לחוקה תוכן על פי דעתו ואמונותיו, ונוכח נוקשות החוקה פרשנות זו כמעט שאינה ניתנת לשינוי על ידי תיקון חוקתי . הגוף היחיד היכול לשנות את החוקה בקלות יחסית, באמצעות פרשנות חדשה, הוא בית המשפט העליון עצמו, שאינו כבול על ידי תקדימיו . כך הופכת החוקה הנוקשה מצד אחד לגמישה מזווית אחרת . הפסיקה העשירה של בית המשפט העליון האמריקני ממחישה היטב את יכולתו ליצור עקרונות חוקתיים וכעבור זמן לקבוע את היפוכם . אחד הידועים שבהם הוא העיקרון של חופש החוזים, שביסוסו כעיקרון חוקתי מזוהה עם פסק דין לוכנר ( Lochner v . New York ) משנת 1905 , שבו פסל בית המשפט העליון ברוב דעות חקיקה סוציאלית של מדינת ניו-יורק, שהגבילה את שעות העבודה של עובדי מאפיות ל- 10 שעות עבודה ביום או 60 שעות בשבוע . חקיקה זו, כך נקבע בפסק הדין, היא בטלה בהיותה מנוגדת לחופש החוזים . חופש זה אינו מוגן בחוקה האמריקנית, אך בית המשפט פירש ברוב דעות את התיקון הארבעה-עשר לחוקה האמריקנית — הקובע כי אין להכיר בחוק המגביל את הזכויות של אזרחי ארצות הברית ; וכי שום מדינה לא תשלול מאדם את חייו, חירותו או קניינו, בלי הליך משפטי נאות ( due process of law ) — ככולל בחובו את העיקרון הזה . היה זה פסק דין אקטיביסטי מרחיק לכת, שפעל בכיוון אנטי- חברתי ואנטי ליברלי . נמתחה עליו ביקורת חריפה, והוא נחשב אחד מפסקי הדין המושמצים ביותר בהיסטוריית הפסיקה האמריקנית ( אם כי ישנם גם כיום מלומדים התומכים בפסק דין זה ומצדיקים את ההלכה שנקבעה בו ) . למרות זאת, עמד פסק הדין בעינו עשרות שנים, עד שהתנגש במדיניותו של הנשיא רוזוולט, שביקש להוציא את ארצו מהשפל הכלכלי באמצעות חקיקה סוציאלית . במאבק הפוליטי בין הנשיא לבית המשפט גברה ידו של הנשיא, והלכת לוכנר בוטלה על ידי בית המשפט בשנת 1937 .
|
|