|
|
Page:8
8 מחקר מדיניות 185 | מנגנון החריגה ( "פסקת ההתגברות" ) — בין קנדה לישראל מנגנון החריגה בחוק-יסוד : חופש העיסוק מאפשר לא רק חקיקה מחדש של חוק שנפסל, אלא גם חקיקה מראש של חוק כחוק חורג, כך שהוא יהיה חסין מפני ביקורת שיפוטית . חלק מן ההצעות להוספת מנגנון חריגה לעוד חוקי יסוד הולכות בדרך זו ; הצעות אחרות הן למנגנון חריגה המאפשר רק חקיקה מחדש של חוקים לאחר שנפסלו, אבל לא מניעה מראש של ביקורת שיפוטית . הרעיון של מנגנון חריגה שאוב מסעיף 33 לצ'רטר הקנדי לזכויות וחירויות . בגרסתו הקנדית המנגנון מאפשר לחסן חוקים מביקורת שיפוטית גם מראש ולא רק לאחר שנפסלו . עם זאת, הוא מאפשר חריגה רק מחלק מהוראות החוקה העוסקות בזכויות האדם, ולא מכולן . הוא מאפשר חריגה מחירויות היסוד ( סעיף 2 לצ'רטר — חופש המצפון, הדת, הביטוי, ההתאספות וההתאגדות ( , מן הזכויות המשפטיות ( סעיף 7 ) ומן הזכות לשוויון ( סעיף 15 ) . המנגנון אינו מאפשר חריגה מן הזכות לבחור ולהיבחר ( סעיף 3 ) , מחופש התנועה ( סעיף 6 ) ומזכויות החינוך של מיעוטים ( סעיפים 16 - 23 ) . הצ'רטר כולל גם הוראה הקובעת כי למרות כל האמור בצ'רטר — כולל מנגנון החריגה — זכויות הצ'רטר תוענקנה לגברים ולנשים באופן שוויוני ( סעיף 28 ) . נוסף על כך, היות שזכויותיהם של בני האומות הראשונות אינן כלולות בצ'רטר אלא בחלק אחר של החוקה ( סעיף 35 ) , גם זכויות אלו אינן ניתנות לחריגה . זאת ועוד, המנגנון אינו מאפשר חריגה מסעיפי החוקה שעוסקים במבנה המשטר, בסמכויותיהן של רשויות השלטון ובחלוקת הסמכויות בין השלטון המרכזי לפרובינציות . גם על פי המנגנון הקנדי הצהרות חריגה מוגבלות בזמן . במחקר מדיניות זה אטען כי מנגנון החריגה אינו מתאים למדינת ישראל . ראשית , שלושת הטיעונים העקרוניים שהוצגו בתמיכה במנגנון חריגה אינם עומדים . על פי הטיעון הראשון, מטרתו של מנגנון החריגה היא "לאזן" את השפעתן של זכויות האדם על המשפט . זהו טיעון חלש . הטענה שזכויות האדם מפריעות לנציגי הרוב לממש את רצונם אינה טענה בעד מנגנון חריגה ; היא טענה נגד רעיון זכויות האדם . הטיעון השני בעד מנגנון חריגה מקבל את מעמדם הרם של זכויות האדם ושל עקרון שלטון החוק, אולם על פיו מנגנון חריגה נחוץ כדי לאפשר לכנסת השתתפות ביצירת הסדרים חוקתיים . אין לשלול טיעון זה על הסף, אולם הוא אינו מתמודד עם סכנת עריצות הרוב . הטיעון השלישי הוא שמנגנון חריגה נחוץ כדי לאפשר השתתפות של המחוקק בפרשנות החוקה . גם
|
|
|